קונספציה -השליטה בארגון חמוש.

קונספציה -השליטה בארגון חמוש.

כדי לשלוט בארגון חמוש,אני חייב להבין ולנתח את המשימה ודרישות התפקיד-רצוי מול מצוי.
ריאלי מול אוטופיה.

ארגון חמוש הוא הביטוי האזרחי לארגונים חמושים מוסדיים אחרים כמו צבא,משטרה,שב"כ.
רובנו חיים בפיצול אישיות או בדיסוננס קוגניטיבי.
אנחנו ברובנו עדיין לא השתחררנו מהצבא,העובדה שעולם התוכן הביטחוני נוגע כמעט בכל בית גורם לנו לחוש שאנחנו יודעים ביטחון ואבטחה, וכתוצאה מכך אנחנו מקדשים את הסמכות והדיבור והקביעה המקצועית של הארגונים וכאילו אנחנו שוכחים שאנחנו חיים בעולם אזרחי בעל סטרוקטורה חברתית שונה לחלוטין.

בעולם האמיתי אנחנו חיים בדמוקרטיה ויש לנו זכויות וחובות אזרחיים ויש לנו את הזכות לדרוש ולקבל,למשל – ביטחון ואבטחה.
כאזרחים יש לי הזכות להיות מוגן ללא כל סכנה לא מאויבים ולא מהמאבטחים.

ולכן כבר בשלב זה אני רוצה לקבוע כי הדרך לשליטה בארגון חמוש הוא התאמת הקונספציה למציאות.
היינו תורת האבטחה כנובעת מאחריותנו לביטחון פנים ולא תורת אבטחה לסיכול אירוע מחבלים שהיא תורת אבטחה הנובעת מתפישת עולם של השב"כ ולעיתים גם הצבא.

המשטרה אשר אמונה על עבודה במגדר אזרחי רואה את האזרח וזכויותיו ואיזון בין זכויות מתנגשות היא אשר אמורה להוביל את התורה על בסיס עבודתה ותפישת עולמה.

בררתי זאת עם המפכ"ל והוא כמובן מסכים איתי.

רק אנשי משטרה,מדריכי בט"פ של מג"ב ומדריכים בבתי ספר משטרתיים ויחידות מיוחדות מחונכים,מאומנים ,גדלו על ערכי הירי הסלקטיבי על פי החוק,אשר בבסיסו דואג קודם כל לחפים מפשע.למדו לימדו והתנסו בסוגיות סדר ציבורי ואלימות.

שלא כמו ערכי ואימון המאבטחים בשב"כ,הם צריכים לסיים אירוע,להציל את האישיות המאובטחת ויהי מה,האם מאבטחים כאלה אני מוכן שיסתובבו ליד ילדי בקניון?

כדי לשלוט הארגון חמוש אני זקוק לערכים והתול"ים המשטרתיים ולא השב"כיים.

ביטוי כמו "תקרית לחימה בקניון" גורם לי לצמרמורת בגב, ואני כבר הייתי בתקריות לחימה ביחידות שונות.
כאזרח דמוקראטי אני זכאי לדעת מה הכללים ומה המשמעות של "תקרית לחימה בקניון"

אם כאזרח אקרא את דרישות ההישג הנדרש להסמכת מאבטח למשל בתרגיל ירי המדמה תקרית לחימה,
ואם אגלה שהישג נדרש הוא לדוגמא 75% פגיעות במטרה העויינת ואלמד שהמשמעות היא שהשלטון מאשר למאבטח אשר קיבל הסמכה ואישור להגן עלי כשאקלע לאירוע טרור או פשיעה להרוג אזרחים חפים מפשע,נשים זקנים וטף שנקלעו לזירת האירוע,מבלי ליאלץ להסביר את מעשיו.
אם יש לי חשוד כמחבל ונורו לכיוונו 10 כדורים לפי תו"ל שלימדו אותי,לכאורה אם 2 כדורים יפגעו בילדים באזור האירוע ,זה יהיה בסדר!!!

לנהל ארגון חמוש מסובך פי 1000 מניהול ארגון פורמאלי ביטחוני וחלקינו מתבלבל.
רובינו לא ערים די לעובדה כי אנו נפשטים ונחשפים לא רק למערכת החוקים הפליליים,אלא בצורה כואבת יותר,גמישה יותר ו"נושכת" יותר של החוקים האזרחיים.

עובד אבטחה ,חברת האבטחה,המעסיק,בעל הרישיון,נותן הרישיון וכל מי שעבר בסביבה יתבעו על ידי אזרח נפגע ובסכומים גבוהים.
אנחנו לא ערים לעובדה שמידי שנה בשנים האחרונות כל שנה משולמים עשרות ואולי מאות מיליונים כפיצויים .

באופן לא מוסמך רק מידיעה אישית לא מוסמכת,מ"י שילמה ב2008 מעל 24 מליון ₪ פיצויים על פליטות כדורים ונזקים לאזרחים…

מומחה לאבטחה אזרחית עונה לשאלה בנושא "חוק דרומי" האם הוא תקף גם לנושא מאבטחים,ותשובתו הייתה -התו"ל אותו מבצע המאבטח יגן עליו!!! וואלה,מאיפה זה הגיע?מה פתאום? באזרחות קובעים חוקים,בלבד ולא רק פליליים אלא גם אזרחים,גנבים ופורצים שנפלו ממרפסות בעת ביצוע שוד,זוכים לפיצויים ואחוזי נכות.

חטיבת האבטחה מלמדת ודורשת "תחקיר מבצעי" ,זהירות חברים,אגף אחר במשטרה יקרא לתחקיר אירוע מבצעי,ניסיון טיוח או תיאום עדויות או הפרעה לחקירה,אני עברתי את החוויה כלובש מדים……

אם בתו"ל אתה קובע שבאירוע טרור או פשיעה בקניון אם אני יורה 100 כדור לפי התו"ל בסדר יחשב עם פגעתי ב25 אזרחים,נראה לכם?

לידיעתכם:
במחקרים עולה כי רמת התפקוד המבצעי של לוחם טרור מצוין בזמן אירוע אמת היא ברמה של כ- 60% מיכולתו באימונים.
אם אני מאשר ל75% פגיעות ,היינו 25% כדורים שפוגעים בחפים מפשע ומטרות מזדמנות,באימונים,הרי באירוע אמת כ-45% מהכדורים הנורים לא יפגעו במטרה.
המשמעות ברורה כמות האזרחים העלולים להיפגע היא 50 !!! (בנתוני התרחיש של ירי 100 כדור)
מי שמוכן לאשר זאת שיקום.

קראתי את ערכי הקוד האתי שנכתב ע"י אחד מהמכללות המאושרות להכשרת מנב"טים/קציני ביטחון ואני תמהה.

אם זה הקוד האתי ,כמנהל ארגון חמוש ,את מי אני מגייס לעבודה ובאיזה מחיר לשעה,על פניו נראה לי שמדובר בלוחמים עזי נפש מהיחידות המובחרות ולפחות בוגרי מערך הלחימה הקרבי של הארגונים והשכר לשעה כנראה יהיה בדולרים….
ואני מתכוון ל :

דריכות ומוכנות
מקצוענות
חקרנות ודרשנות
נכונות להקרבה
מהימנות
דיסקרטיות.

הגדרה למאבטח- "לוחם אבטחה יחתור למגע עם התוקפים ויפעל לניטרולם,תוך גילוי שיקול דעת,אומץ לב,התקפיות ונחישות.

וואללה התקפיות ונחישות,כשאני הולך עם הנכדים שלי אני רוצה מאבטחים "התקפיים" סביבי??

חברים אנחנו מדברים על מאבטח קניון או בית ספר או עסק טעון רישוי,בית מלון.

נכונות להקרבה??????????? עבור 20 שקל שעה? בלי תנאים, בלי עבר ובלי עתיד?

חקרנות ודרשנות –
מקצוענות -ירי של 150 כדור ומעלה באימון??

חברה מה קורה כאן?

התשובה כאמור נעוצה בתפיסה האסטרטגית והאופרטיבית של מרכיבי התפקיד ומטרת הארגון.
מהי האוריינטציה ומקור ההזדהות והסמכות שלי??
האם אני מאוריינטציה של מאבטח מטוסים ושגרירויות שחייב לסגור אירוע מהר?
או שאני בא מעולם בטחון הפנים שיודע להבדיל בין אירוע טרור ופלילי ולפעול בהתאם!!!

אני מזכיר לכולנו,התברכנו בארגון המודיעין הטוב מסוגו בעולם,למזלנו.ארגון מקצועי ומיומן.
עולם האבטחה החמושה בשב"כ זוכה להחזר אור מההילה של ארגון הביטחון ולא כל כך בצדק.

ובכל מקרה נא להתייחס לעובדות- נושא האבטחה הועבר למשטרת ישראל ב- 2002 על פי בקשת השב"כ אשר בעצמו הכיר בעובדה שהנושא אינו נדבק למשימות ארגון מודיעין.

תורת הלחימה של השב"כ היא סיום אירוע/תקרית.חילוץ האישיות,חיסול האיום וכל זאת בצדק מוחלט.אלה ביטויים המתאימים למשימות הארגון ודרישות התפקיד.

הבעיה היא שעולם התוכן הזה אינו מתאים לעולם ביטחון הפנים,עולם הביטחון האזרחי.

עולם בו שולטים החוק והסדר,שמירת הנפש והרכוש.

תורות הלחימה או התגובה בעולם האבטחה השואב את נחיצותו מהגדרת אחריות לביטחון פנים רכות הרבה יותר.

ביטחון הפנים מחויב במתן תחושת ביטחון לכלל האזרחים במדינה.
השימוש בביטוי "תחושת הביטחון" נובע מהחשש האמיתי שאין ביכולתנו לספק ביטחון ממשי מוחלט.
כמובן שאין כל הבחנה בין אירוע ביטחוני של טרור,או פשע חמור או אסון טבע.
הגדרת מתן הביטחון היא הוליסטית ומתקיימת על כל מתווה חיינו.

בויכוח על נושא משטרה עירונית או שיטור עירוני,נופלים הרגולטורים לבעיות אגו קשות.
הם משתמשים בכוחניות כדי לכפות עצמם האחד על השני,
במקום להשתמש בטכניקה פשוטה של ארגון לומד.

המטרה הרי ברורה ומשותפת,סיכול ומניעה של טרור ופשיעה בטריטוריה נתונה,

איני מבין מה הבעיה? מדוע לא יושבים אלה עם אלה ברוח נוחה,בוחנים את המצב,הערכת מצב,דרישות ופערים ומנסים לגשר.
לארגוני האבטחה האזרחיים יש אפשרות לסייע למטרה,רבות.

צריך למצוא את עמק השווה בים הקונפליקטים ולהגיע להבנות הנבנות על רצף זמנים.