"ביטחון פנים"- השפעה מכרעת על כל תחומי חיינו,נדרש שינוי מנטלי,מוסדי ואזרחי.

הגדרת ביטחון הפנים:

"ביטחון הפנים" כולל הגנה בפני איומים על קיומן ומימושן של זכויות היסוד, הגנה על קניינים תרבותיים וכלכליים השייכים לפרט, לקהילה, למדינה ולמוסדות השלטון.

"ביטחון הפנים" הוא ההגנה הכוללת המסופקת לכל הפרטים, התאגידים ומוסדות השלטון המצויים במרחב הטריטוריאלי של המדינה.(מתוך אתר המשרד לביטחון פנים,הגדרת הבט"פ).

באור: 

ביטחון הפנים אינו עוסק רק באיומי הטרור והמענה הנדרש,אלא לכל האיומים הפוגמים בשגרת חייו של האזרח,בין אם אנו מתייחסים לאיום הטרור,איומי הפשיעה והעבריינות,איומים על הסדר הציבורי,האיום מאסון טבע.

בתקופה המודרנית אנחנו נדרשים לבחון את מושגי היסוד השונים בהם אנו משתמשים,במקרה שלנו השינוי הוא משמעותי ורב השפעה.

לא עוד ביטחון ואבטחה אלא "ביטחון הפנים".

ביטחון הפנים לאור הגדרה מוסכמת,כאשר האבטחה והביטחון וכן הבטיחות מהווים נדבכים וערכים בתוכו.

שימוש בהגדרה הרווחת כיום לביטחון הפנים או בט"פ ,דורש הבנה והבחנה בשוני המצבי ובהתייחסות מעודכנת נדרשת.

כדי להציג בפניכם את הרעיון של שינוי התפיסה וההתייחסות למכלול ביטחון הפנים בחרתי להציג הגדרה לביטחון פנים כדי לקבוע נקודת התייחסות מוצקה לרעיון.

 

ביטחון הפנים אמור לתת תחושת ביטחון לכל התושבים 24/7 ובכל אשר יפנו.

מההגדרה הלאומית יש לגזור מטרות לארגונים,לערים ולמוסדות.

כל גוף יפרט את מטרותיו כדי להגשים את חזון הבט"פ הלאומי.

לדוגמה,

המטרה אשר תוגדר ע"י עיר עבור תושביה יכולה להיות –

"עיר ותושבים חופשיים מכל סכנה ופחד,תחושת ביטחון ואיכות חיים גבוה לכל התושבים,ביטחון לכל הנכסים בעיר".

המשרד לאיכות הסביבה וכל משרד ממשלתי אחר ,יגדיר את מטרותיו לאור החזון וכך הלאה,עד להגדרת מטרות גם למשפחה הגרעינית שלנו.

הפער:

כאשר אנו מתייחסים לכל האיומים המקופלים בטרמינולוגיה של ביטחון הפנים ,אנו רואים את הפער הגדול בין העוסקים באבטחה לבין העוסקים בבט"פ,

ברור לנו כי כל העוסקים באיומים ובמענה לאתגרי ביטחון הפנים חייבים להתמחות בתחומים מקצועיים מגוונים.

"החוזה":

מוסדות השלטון והארגונים הנושאים בנטל הביטחון מרבים להשתמש בתיאורים ותרחישי טרור,

קיימת בהם הנטייה לתת לנו תחושה של איום,מפחיד ,מבהיל של פיגועי טרור.

כאשר אנו חשים מאוימים ומפוחדים אנו מרצוננו מוכנים לוותר על דרגות חופש רבות המוקנות לנו על פי עקרונות הדמוקרטיה .

גם על פי הגדרת ביטחון הפנים. אנחנו מוותרים על דרגות חופש ו"זכויות אזרח" תוך סלחנות ,הבנה ושאיפה לביטחון אישי,זה חלקנו ב"חוזה".

החלק השני של ה"חוזה " ביני לבין השלטון אומר,כי הארגונים המופקדים על הביטחון ודרגי השלטון יספקו לי את ההגנה הנדרשת לקיומי היום יומי ,24/7, בכל אתר ובכל עת.

חלק מהשינוי המנטלי אליו אני מתייחס,כולל גם הבנה שונה של התושבים והאזרחים לקיום החוזה.

ע"פ הגדרת ביטחון הפנים ,השלטון מחויב לספק לי ההגנה כוללת,הוליסטית מפני כל סכנה הנשקפת לקיומי.

לא רק הגנה מאיומי טרור,אלא הגנה על ערכי יסוד,איכות חיים ותחושת ביטחון כוללת.

כל שוטר מכיר את הערכים האלה,השוטר מחויב ל –"שמירת הנפש והרכוש",ע"פ חוק.

לדעתי זה הארגון היחידי אשר מחוייב ע"פ חוק מול אזרחי ותושבי המדינה בשמירה פיסית על נפשו ורכושו,לא בעלמא הדבר.

אירוע אלימות ותקיפת נערים בקניון העירוני הוא אירוע חמור של "שמירת הנפש",אנו אמורים לדרוש מהמשטרה והשלטון להגיב באותן עוצמות כאילו היה זה מחבל מתאבד,ולא כך היא.

שינוי מנטאלי הוא הבנת האזרחים והמשרתים את תחומי הביטחון האזרחי,כי זכותו של האזרח וחובת המשרתים לתת לו תחושת ביטחון כוללת.

אנחנו דורשים תחושת ביטחון,זו זכותנו וזו חובתכם.

כאזרחים אשר הפנימו את השינוי המנטלי,אנחנו נתייחס מהיום אחרת למאבטח הבודק אותנו בכניסה לקניון,כשישאל אותנו מאבטח "יש נשק אדוני?"

עלינו לשאול את עצמנו האם אנחנו באמת סומכים על המאבטח כי "יספק " תחושת ביטחון לי ולמשפחתי על פי החוזה?

במקרים רבים אני בספק. ויותר מכך,ברוב האירועים אני מעוניין שהמענה יהיה לא אלים ואיני מוכן כלל ועיקר שיופעלו כלי ירייה בסביבתי,אלא אם אין כל ברירה אחרת.

אחוזי ההצלחה של סיכול האירוע חייבים להיות בתחום ה- 100% או קרוב לכך.

איני רוצה שבני משפחתי יבהלו וינזקו נפשית וגופנית.

אני מודע לתוצאות הקשות אשר עשויות לנבוע מהפעלת כלי יריה ע"י מאבטח בקניון( שעבר 9 שעות השתלמות) באזור הומה קהל .

מיטב הלוחמים מהיחידות המובחרות ביותר היו חושבים פעמים רבות האם להפעיל נשק חם ואם כן, כיצד.

המוכנות הנדרשת להפנמת ביטחון הפנים עמוקה בקרב הארגונים והגופים האזרחיים,בעלת מספר שלבים ודורשת הפעלת מודלים.

האבסורד:

להפתעתי אני מגלה כי המשטרה עצמה אינה מודעת ואינה מעריכה נכון את ניסיונה הרב בכל הקשור לאבטחה ובביטחון פנים. המשטרה ,המוסדות השלטוניים והגופים/ארגונים העוסקים בביטחון ואבטחה פועלים כולם על בסיס הילה אשר מאירה את בוגרי השב"כ כמומחים מובילים בתחומי האבטחה וביטחון הפנים,הילה אשר נשענת על זכרון קצר ועל נפלאות הפרסום והשיווק. כל אלה אינם נותנים לעובדות לבלבל אותם !

במספר משפטים אנסה לרענן את זכרון כולנו בעובדות.

המשטרה על פי חוק אחראית מאז ומעולם על "שמירת הנפש והרכוש" של אזרחי המדינה ומאז אפריל 1974 אחראית גם על ביטחון הפנים של מדינת ישראל בתוך גבולות הקו הירוק.

שינוי בתו"ל הפעלת מג"ב,הקמת הימ"מ ,יחידת החבלה,המשמר האזרחי  מתחילים להשתלב בכל ענפי ביטחון הפנים ועבודת המשטרה,כולם נובעים מהחלטה 411 והחלטות רבות נוספות המעדכנות או נובעות מהחלטה זו המעבירה את האחריות לבט"פ למשטרה .(1)

כל החוקים המפורטים הם הבסיס החוקי למתווה ביטחון הפנים במדינת ישראל.

רובו באחריות המשטרה ומיעוטו באחריות השב"כ.

אחריות פיקודית ,אופרטיבית וניהולית של מבצעי לחימה בטרור,אבטחה וסדר ציבורי היו תמיד באחריות המשטרה (בגבולות אחריותה) ובאירועים חריגים בלבד מוכרז המבצע כ"מבצע משותף" בו הפיקוד משותף למשטרה והשב"כ.

השב"כ הוא גוף המודיעין ללחימה בטרור הטוב מסוגו בעולם כולו,מצבינו היה רע ומר אלמלא היה הארגון המודיעיני מעולה כפי שהוא.

תפקידיו העיקריים הם באיסוף מודיעין,סיכול ומניעת חתרנות,זה יעודו וזאת מבצע השב"כ במקצוענות מדהימה. נושא אבטחה מסווגת מתנהל בארגון במיוחד במקרים בהם הסודיות או הרגישות של האובייקט חיונית,או כאשר מדובר ב"סמלי מדינה".

בשנת 2002 הועברה האחריות לכל נושא האבטחה מהשב"כ למשטרה,ובצדק רב.

השב"כ אכן התמחה באבטחת אישים,ולמרות זאת,מאז 2002 נשארו באחריותו רק ארבע סמלי מדינה מאובטחים.

המאובטחים האחרים הועברו לאחריות הקבט"ים במשרדי הממשלה השונים ולהנחיית מ"י.

הנחיית גופים מאובטחים,גם כאן חלקו של השב"כ בהנחיה קטן משמעותית מאז 2002.

מאבטחי מטוסים ,קב"טים בשגרירות וכו, בחורים מצוינים,לוחמים מוכשרים אך עולם התוכן שלהם בכל הנוגע לביטחון פנים מוגבל מאוד,

הגדרות התפקיד ,הפילוסופיה ותורת הלחימה מתאימים לתרחישים הלקוחים מעולם האבטחה והגנת האישים ולא מתוך הגדרות ודרישות הבט"פ.

בכל ההתנהלות לא ראיתי איזכור אחד של נושא הניסיון בפיקוד וניהול אירועים כנושא משטרתי בעל חשיבות הנמצא באחריות המשטרה,הרי כל שוטר עוסק בעיקר בביטחון פנים,והרושם הנוצר הוא שכאילו השב"כ ואנשיו הם העוסקים במלאכה רוב זמנם.

קציני ושוטרי משטרת ישראל המבצעיים ואנשי המטה ,עסוקים במטלות היום יום בבט"פ וערים לדרך  בה מתייחסים גורמים ש/ונים לעשייתם המבורכת.

בשנת 2008 סוף כל סוף הוקמה חטיבת האבטחה באג"ם מטא"ר, חטיבה אשר מימושה התבשל כ- 6 שנים להערכתי והיא עדיין פשרה מול הצורך בהקמת אגף ביטחון פנים במ"י.

"תו תקן" למוסד להכשרת מאבטחים וקבט"ים אשר פורסם ע"י המשטרה,עדיין מתייחס בהשוואה מקצועית  למדריכי השב"כ או מי שמילא תפקידי קב"ט או מאבטח בשב"כ בעדיפות העליונה ולא אנשי משטרה שזה עיקר עיסוקם.

מי שיכול להקים מרכז הכשרה,לשמש בו כמדריך ראשי,או מרצה בכיר מובחן בקטגוריות לניסיונו ב"אבטחה ממלכתית",ובעברית הכוונה היא כמובן למקצועות שב"כ ,כגון מנהל תורן בנתב"ג,מנהל משמרת,קב"ט שגרירות וכו'.

קצין אג"מ מחוזי במ"י או ממ"ז שפיקדו על אירועים הומי קהל ברמות של עשרות אלפים ועד מאות אלפים ,פיקדו וניהלו לחימה בטרור,במחבלים מתאבדים,משחקי כדורגל רגישים,מבצעי פשיעה,אירועי אסון ואירועים רבי נפגעים,כל אלה אינם מוכשרים דיים ואינם עולים כלל בקטגוריות.

במשטרת ישראל ובדגש על מג"ב ההכשרה הבסיסית מהיום הראשון היא באוריינטציה של ביטחון פנים וסדר ציבורי.

שוטרי משטרת ישראל ומג"ב בולמים בגופם מחבלים מלהיכנס לאתרים הומי קהל,

פועלים בתחום ההצלה,התחבורה והשינוע,המפעלים הרגישים,הסדר הציבורי ומניעת אסונות.

משטרת ישראל הובילה תרגילים ו"משחקי מלחמה" לתרגול התגובה לאירועי אבטחה,ביטחון,טרור ואסון המוני ברמה הלאומית בהצלחה מרובה.

משטרת ישראל עוסקת במשימות היום יומיות ב"ביטחון פנים" במלוא משמעותו,כשגרה,לא תמיד בהצלחה,אך יודעים הם ללמוד גם מטעויות,ולהפיק לקחים.

שוטרי וקציני היסמ"גים (יס"מ וסמ"ג) אשר מתאמנים יחד עם מאבטחי האישים ומשתתפים באבטחת סמלי מדינה שבאחריות השב"כ, אינם "נחשבים" ואינם מוסמכים בתו התקן המשטרתי.

ראש קבוצת סיור בתחנה,שוטר מבצעי בעל ניסיון רב,בלש,מפקדי יחידות, לוחמים ומפקדים במג"ב ,מדריכי בט"פ וסדר ציבורי,מדריכי בסכ"מ ומלמ"ש,ועוד,אלה כלל אינם מוזכרים,

כל מצבור הניסיון והידע העצום הגלום במשטרה אינו מספק.

לעומת זאת אם עברת קורס אבטחה בסיסי בשב"כ ועבדת כמאבטח בשגרירות ישראל בהונדורס,אתה מוכשר גם מוכשר.

אם היית מדריך ב"אחוזה" הרי אתה פטור מכל דרישה נוספת,אתה בחזקת עילוי ביטחוני אשר יכול לפתוח מחר בבוקר אוניברסיטה ללימודי ביטחון הפנים.

בכל אמת מידה ההכשרות הנדרשות הן יותר לתחומי ביטחון הפנים ע"פ הגדרתו,

קורסים למנהלי אבטחה בספורט , קורסים לניהול אירועים תחת כיפת השמים ,טיפול באלימות והתחומים  שיטור יתחדדו עוד ועוד.

השינוי הנדרש:

המשרד לבט"פ יפעל על הגדרת הבט"פ המשרדי.

משטרת ישראל מנהלת ומפקדת על כלל האירועים ברמה הלאומית והמקומית,יש לנצל ניסיון זה להרחיבו ולהעמיקו.

יש לחשוב רק במונחי "ביטחון פנים".

מתן תחושת ביטחון לציבור 24/7 .

עלי לציין כי השימוש בטרמינולוגיה "אבטחה" במקום "ביטחון פנים" ,גורמת גם כך למזעור ההתייחסות הנכונה והרחבה לנושא, האבטחה נובעת ונותנת מענה להגדרות וצורך הבט"פ.

הפילוסופיה ותורות הלחימה מותאמים לעולם התוכן הרחב של ביטחון הפנים במובנו הרחב הכולל ע"פ ההגדרה.

כשמדובר באבטחה הכוונה היא בדר"כ התכוננות לאירוע פח"ע הדורש התערבות חמושה לפתרונו.התחושה היא שמדובר בנושא נקודתי ,מוגבל,ולא כך היא.

בט"פ הוא נושא החובק את כל תחומי החיים ומתבטא בתחושת הביטחון של האזרח בכל תחומי החיים. מדובר בתחושת ביטחון הנובעת מההבנה והדרישה כי המוסדות הרשמיים יסייעו לו ויגנו עליו מכל צרה בין אם זו תקיפת מחבלים,פעילות עבריינית המטרידה אותו ,הגנה מאסון טבע ותופעות הפוגעות באיכות החיים שלו.

לכל אלה ועוד צריך אחראי הביטחון לתת מענה.

לא מספקת העובדה שהמפעל שבאחריותו מוכן לאירוע חומ"ס,חלילה,שכן אם יתגלה כי במפעל בוצע ריגול תעשייתי או חדירה למחשבים לצורך פלילי,לא תעמוד לזכות הקב"ט מוכנותו בתחום האבטחה.

אם בתחום אחריותו מתרחשת תופעת פשיעה קטנה כגון גניבת ארנקים ופלאפונים,חייו אינם חיים.

ההתייחסות הנדרשת ל"מנהלי הביטחון" היא בדגש על המנהל,האחראי.

הוא אמור להשתמש קודם כל בראשו ,במיומנות נרכשת ורק לאחר מכן בנשקו,אם בכלל.

קצין ביטחון הוא ביטוי שאינו מתאים לעולם ביטחון הפנים האזרחי,אנו עוסקים בעולם תוכן בו יש לנו לקוחות הדורשים תחושת ביטחון גורפת ,ואנחנו משרתי הציבור,במלוא מובן המילה.

מנהל הביטחון צריך לשלוט ולהכיר מודלים לפעולה המתאימים לאופי הטריטוריה שבאחריותו, התייחסות למקומות "הומי קהל"-אינה כפי שמתייחסים ל "ריכוזי קהל" כפי שנקראים בשב"כ.

במצבי שגרה ובחרום,אך באופן בו מכירים את הסוגיה אנשי משטרה וקבט"ים מכהנים אשר להם הניסיון המבצעי הדרוש. קבט"ים וותיקים ואנשי משטרה בתפקידים שונים צברו ידע וניסיון עצום .

הכשרתם של מנהלי הביטחון ברמות השונות חייבת להשתנות ומהר,ההכשרות הקיימות חושפות את המנהל ,וארגונו לתביעות אזרחיות על חריגה מנהלים וחוקים שאינם נוגעים לתחום הפלילי אלא לתחום המשפט האזרחי.

סוף דבר:

יש לחשוב על המודל המעודכן של מנהל הביטחון כמרכז לאחריות,מקצועיות,רב גוניות וסנרגתיות.

על מודל מעודכן של סיור קהילתי,של טיפול בנושאי פשיעה וסדר ציבורי,

על תפקידיהם של הסיירים והפקחים,חדרי הפיקוח והבקרה,מערכת שיתופי הפעולה והקורדינציה הנדרשת.

הטכנולוגיה התומכת בהערכות האופרטיבית ומעל כל אלה הניהול ברמות השונות.

יש לחשוב בדפוסים מעודכנים-איומי פלילי וטרור כחטיבה אחת להתייחסות.

קציני ביטחון ומאבטחים חייבים להיות מאומנים ומאורגנים לכלל מאמצי ביטחון הפנים ולא רק להגנה מפני פח"ע.

אנחנו מחנכים ומכינים את האזרח והרשות לעזור לעצמם עד הגעת סיוע ממשי מהשלטונות בכל האירועים.

הסיירים ,הפקחים ועובדי הרשויות יופעלו באוריינטציה רחבה הרבה יותר.

המנהלים יוכשרו לבנות הערכות מצב, מפת איומים ולהציגם עם המלצות לפתרון לרמה הממונה.

כאלה אמורים להיות גם המאמנים והמכשירים.

המנהלים יתייגו את כל הגורמים והמגעים שלהם בשגרה ובחרום ויבנו מענה הולם,ללא פרצות.

זהו מנהל ביטחון מודרני ועדכני,סוכן בטחון פנים.

מנהל לומד אשר הפך את הגוף שתחת אחריותו לארגון לומד ,המפיק לקחים ומשתפר כל העת.

מעל לכל,האחראים לנושא ביטחון הפנים במשטרה ובמשרד לביטחון פנים,יהוו דוגמה ומופת,למקצועיות,התנהלות,בקיאות וניסיון אמת.

ההכשרות יענו לכל מרכיבי התפקיד של סוכן בטחון הפנים

שיתוף פעולה והבנה מקצועית  עמוקה של דרישות האזרחים ומצב שני את גודל אחריותם של "סוכני הבט"פ" .

יגרמו להגדרת אבני דרך ומשימות כדי לצמצם פערים בין ציפיות האזרח והמענה שלנו.

כאשר הגישה היא מקצועית טהורה,יעשה כל אחד רק את החלק בו יש לו יתרון אופרטיבי והכשרתי על פני האחר.

רק כך יתקיים החוזה.

---

(1)סדרת החלטות ממשלה כגון : החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח – 1998.חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968.החלטת ממשלה מס' 5719 משנת 1995 (אבטחת מוסדות חינוך).החלטת ממשלה מס' 2002 משנת 1997 (אבטחת תחבורה ציבורית).החלטת ממשלה ב/ 43 מיוני 2005 (אבטחת מעברים).החלטת ממשלה ב/ 78 משנת 2002 (אבטחת אישים). החלטת ממשלה 411 משנת 1975 (האבטחה בישראל של מתקנים ומוסדות ממלכתיים).