הכסת"חים של מפקדים , גורמים לסיכון הלוחמים ואזרחים.

מוזר למדי….

כאשר אני קורא את הוראות הפתיחה באש לאזרחים הנושאים נשק ברישיון להגנה עצמית,

אני לא יכול שלא להרים גבה,או קול צעקה.

האם לאזרח יש יותר חופש פעולה בהפעלת כוח,כלי יריה,מאשר לחיילים או שוטרים????

מתוך הנחיות המשרד לביטחון פנים: לשיקולכם….

https://www.gov.il/he/departments/general/safety-rules-and-when-to-open-fire

נוהל שימוש בנשק

עקרונות כלליים

• השימוש בנשק לעבר אדם מותר, כאשר הוא דרוש באופן מיידי לשם הגנה על היורה או זולתו מפני תקיפה שלא כדין, שצפויה ממנה סכנה מוחשים לחיים.
• השימוש בכלי ירייה לצורך הגנה עצמית ייעשה כמוצא אחרון, לאחר שנשקלו ומוצו דרכי פעולה אחרות להפסקת התקיפה, לרבות אזהרה מוקדמת, ובלבד שלא יהיה בכך די לסכן חייו של היורה או של זולתו, כאשר אין דרך אחרת בנסיבות העניין להתגבר על התוקף המסכן חיים.
• נחיצות השימוש בכלי ירייה תיבחן בכל שלב משלבי האירוע. יש להפסיק את הירי מיד כשפסקה התקיפה ואין יותר סכנה לחיים. 

תנאים לפתיחה באש

על מנת לפשט את תהליך קבלת ההחלטות במצבי חירום, על המותקף לבדוק אם נתקיימו שלושה תנאים לשימוש בנשק ופתיחה באש:

• אמצעי – כל אמצעי שיכול לסכן את חייך, או חיי זולתך.
• כוונה – התרשמות סובייקטיבית (סבירה) שליריב ישנה כוונה אמיתית להשתמש באמצעי שברשותו כדי לסכן חיים.
• יכולת – יש ליריב האפשרות לממש את כוונתו תוך כדי שימוש באמצעי שברשותו.

אם מתקיימים שלושת התנאים הנ"ל, והסכנה מיידית, הנך רשאי לפתוח באש בהתאם לאמור בחוקים ובכללים שהוזכרו.

הוראות פתיחה באש במקרה של סכנת חיים

• השימוש בכלי ירייה מותר, אם הוא נדרש באופן מיידי, כדי להדוף תקיפה שלא כדין, שמבוצעת באמצעות נשק חם או קר, ושנשקפת סכנת חיים מוחשית ליורה או לזולתו.
• השימוש בכלי ירייה לצורך הגנה עצמית ייעשה כמוצא אחרון, במידת הזהירות הראויה, כאשר אין דרך אחרת בנסיבות העניין להתגבר על התוקף.
•  פתיחה באש תיעשה רק כמוצא אחרון, לאחר שנשקלו ומוצו דרכי פעולה אחרות להפסקת התקיפה, לרבות מתן אזהרה מוקדמת, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לסכן את חייו של היורה או של זולתו.
• לצורך הדיפת התקיפה, שמסכנת חיים, מותר לפתוח באש לעבר גופו של התוקף במגמה לפגוע בו כך, שיימנע ממנו להשלים את ביצוע מעשה התקיפה. אם ניתן לסכל את התקיפה באמצעות ירי לעבר רגלי התוקף, יש להעדיף ירי כזה. יש להפסיק את הירי מיד כשפסקה התקיפה ואין יותר סכנת חיים.
• פתיחה באש תבוצע, כאמור לעיל, לעבר התוקף בלבד, בירי בודד ומכוון, תוך נקיטת אמצעי זהירות למניעת פגיעה בחפים מפשע, הנמצאים בטווח אש.
• אם נמלט התוקף והוא עדיין מסכן חיים, ניתן לירות לעבר רגליו, ובמידה ואין בכך כדי לסכל את הסיכון ניתן לירות לעבר גופו, כדי למנוע את המשך התקיפה או למנוע סיכון חיי אחרים במהלך בריחתו. אם נמלט התוקף ואינו מסכן חיים אין לירות בו.
• אין לפתוח באש לשם הגנה על הרכוש כאשר לא מתלווה לעבירת הרכוש סכנת חיים.

פעולות לאחר סיום הירי

• טיפול רפואי – יש להגיש טיפול רפואי לנפגע ולהזעיק מגן דוד אדום לאחר שנבדק כי אין נשקפת יותר סכנה מצדו.
• דיווח – יש לדווח בהקדם האפשרי על כל מקרה של שימוש בכלי ירייה למשטרת ישראל.
• סריקה – יש לבצע סריקה לאיתור נפגעים נוספים או נזק לרכוש.
• בידוד אזור הירי – יש למנוע כניסת אנשים לאזור הירי עד לסיום הבדיקה המשטרתית.

חוק העונשין התשל"ז – 1977

הגנה עצמית – סעיף 34 י'

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין, שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו. ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית, מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

חריגה מן הסביר – סעיף 34 טז'

הוראות סעיפים 34י', 34יא', ו- 34יב'. לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה.

צורך – סעיף 34יא (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר – סעיף 34י1 (תיקון מס' 98) תשס"ח-2008

• (א)  לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
• (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם –
  • (1) המעשה לא היה סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
  • (2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים
• (ג) לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" – לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.