שינוי במערכי הבטחון ביו"ש.

מאז מלחמת ששת הימים בה חזרנו למחוזות אבותינו וחלקי ארצנו, אנחנו מאבדים בעקביות את ההרתעה והשליטה הביטחונית ביו"ש.

סיבות רבות לאובדן ההרתעה, חלקן פוליטיות, חלקן אבדן ערכי לחימה וברובם חוסר הכשירות לפעול בתווך אזרחי עוין.

על פי החוק הריבון הוא צה"ל. הוא אשר אחראי על הביטחון ולמעשה לכל תחומי החיים ביו"ש, חשמל, מים, כבישים, תנועה וכו'.

לצורך כך הוכפפו לצה"ל יחידות של משטרה כדי לבצע עבודת משטרה ותנועה, שהם חלק מייעודי המשטרה.

כמו כן הוכפפו לצה"ל פלוגות של משמר הגבול כדי לסייע במשימות השיטור ולחימה בטרור בתווך האזרחי במכלולי ההתיישבות השונים בחלק הערבי והיהודי.

על פי רוב חוות הדעת של מפקדי צבא לדורותיהם, ערכם של לוחמי/ות מג"ב בכלל המשימות הוא גבוה.

מפקדי הצבא מרבים להתייעץ מקצועית עם מפקדי מג"ב.

באירועי פח"ע ופעילות נגד טרור יש ערך מוסף ללוחמי/ות מג"ב ולוחמי היחידות המובחרות כמו היס"מ והמיוחדות כמו הימ"ס והימ"מ.

באירועי סדר ציבורי, הפגנות אלימות, ערכם של יחידות המשטרה ומג"ב הוא מכריע.

יש לציין כי שגרת החיים ביו"ש מורכבת ומשלבת אירועי פח"ע ואלימות במקביל ובמעורב עם שגרת החיים.

מעבר ממצב "שגרה" למצב "אירוע" מתרחש בתוך שניות.

אופי התגובה והשפעתו על סיכול האירוע או הכלתו, זהים ביו"ש כמו בכל חלקי הארץ.

אירועי טרור מתחילים ומסתיימים בתוך 20 שניות עד דקה או שתיים.

אם האירוע לא הוכרע, הרי שמתפתח "מרדף" הכולל הקפצת כוחות רבים גזרתיים ותגבורים ובמקביל מתחיל השלב "המודיעי" של גורמי שב"כ ומודיעין צבאי.

קיימת פריסה של מרחבי משטרה ומחוז ש"י.

קיימת פריסה של פלוגות מג"ב ומפקדת מרחב מג"ב איוש .

כל כוחות מג"ב כפופים לחטיבות המרחביות ולמפקדת פיקוד מרכז.

הבעיה, כפי שאני מזהה, כבר עשרות שנים היא ברורה, גלויה לעין המתבונן.

בעוד שלוחמי/ות משמר הגבול מתאמנים ומוכשרים על פי "מרכיבי תפקיד" ודרישות תפקיד, אשר מכינים אותם לשדה הקרב המורכב בו הם פועלים בכל הגזרות ברחבי המדינה, כולל מזרח ירושלים, יו"ש.

לוחמי צה"ל הם חיילים אשר מתאמנים ומוכשרים על פי השיוך החיילי והמקצועי שלהם.חטיבות חי"ר,שריון,הנדסה,נ"מ וכדומה.

לקראת שילובם ב"תפיסת קו" ביו"ש הם עוברים הכשרה,יחסית מאוד קצרה המכונה: "הכנה לתע"מ".בו הם נפגשים עם מתארי הלחימה והשגרה של יו"ש.

כך שגדוד שריון אשר סיים אימון ברמת"ג,משובץ לתע"מ בשכם,עובר הכנה ומוצא עצמו בשכם ומחנות הפליטים תוך זמן קצר מאוד.

בדרך כלל,"שכר הלימוד" של כניסה לקו ,יקר.

אני זוכר מתקופות שרותי בעזה ובחברון,שבכל מצב של החלפת כוחות צה"ל ,יחידות מג"ב נכנסות לדריכות,או כוננות,לעיתים קרובות,סוגרים יציאות

כדי להתערב במהירות האפשרית בכל התפתחות אלימה בגזרה.

במקרים רבים מפקדי מג"ב נוטלים חלק בתדריכים הניתנים לכוחות הטריים.

צה"ל מתלונן תמיד כי פלוגות מג"ב "מאוד יקרות" לו,אך לא תמיד מזכירים באותה אמירה את ערכם כמכפילי כוח משמעותיים בכל פעילות.

הסיבה הבולטת היא העובדה שכוחות מג"ב קבועים בשטח.לא הלוחמים ולא המפקדים מתחלפים לעיתים מזומנות כפי קורה ביחידות צה"ל.

הלוחמים והמפקדים מכירים את השטח בצורה עמוקה.מכירים את הגורמים המשפיעים,לטוב ולרע בגזרה,נמצאים במגע עם מחוללי טרור או פשיעה,לעיתים קרובות מכירים אותם בשמותיהם,מקום מגוריהם,בני המשפחה….

הערה: במידה שתוכרז ריבונות על שטחי C או כל שטח ביו"ש,הרי הסמכויות עוברות למשרדי הממשלה,כולל המשטרה.

ההצעה:

אני מבקש לבצע התאמה מקצועית/מבצעית של הכוחות הפועלים לשטחי יו"ש השונים ולבעיות המייחדות כל אזור.

אני מציע להעביר בחוק את האחריות הביטחונית והאזרחית למשמר הגבול והמשטרה.

אני מציע שיטת תמהיל כוחות ושרשרת פיקוד שונה.

מפקדת חטיבה מרחבית מג"ב,במקביל מפקדת מרחב משטרה כנהוג היום.

בחלוקה לגזרות החטיבה יתוגברו יחידות מג"ב על חשבון יחידות צבא על פי החלטת הדרגים.

כל מפקדת חטיבת מג"ב תקבל ת"פ גדודים אורגניים לתקופות תע"מ לפי החלטת צה"ל.

הרציונל יביא למצב בו רוב הכוחות הם מקומיים,מקובעים ואינם מתחלפים,עם כל היתרונות הנלווים,כאשר העובדה שמערך מג"ב יקר מגדוד סדיר,ישאר אתגר.

השטח יסתגל לפיקוד אחיד ולכוח מניע ופוקד מקצועי יותר וקבוע ובכך תגבר השליטה בשטח לרמה גבוהה מאוד.

ההרתעה תעלה ,שכן הכוחות הקבועים לומדים להכיר היטב את הגורמים הפעילים ואת דרך הטיפול בהם.

נמ"ט זה,אמור להוות בסיס לדיונים והערכות מצב מקצועיים,נקיים מהשפעות זרות.

דיונים בנושא שיפור הבטחון,הורדת רמת האלימות והטרור ברחבי יו"ש שבאחריות צה"ל.