פבר' 2024
רקע:
לאחר אירועי "שומר חומות 1",2021, לאחר תחקיר של המשטרה,
כתבתי את נייר העמדה הרצ"ב שאף הצגתי יחד עם פיקוד המשטרה בוועדות הכנסת.
אני רואה במסמך כעמוד תווך למצב ביטחון הפנים הבעייתי למרות האיומים הברורים.
ממסך זה אני רואה צורך להחמיר ולהוסיף עוד מרכיבי ביטחון בתווך האזרחי:
נייר עמדה: משילות -תגבור כוחות המשטרה ומג"ב בהתאמה לאיומים.
רקע:
אירועי פרעות תשפ"א הוכיחו כי חוסר המשילות והיכולת להגיב לאירועי ביטחון פנים, נמצאת בשלב בו קיימת סכנה מוחשית לביטחון האזרחים בניגוד לחזון המשרד בט"פ : "להוביל לשיפור משמעותי בביטחון האישי, בתחושת הביטחון האישי ובביטחון הקהילתי של האזרחים והתושבים במדינת ישראל, וליצירתה של חברה בה השמירה על החוק והסדר הציבורי ודחיית אלימות ועבריינות מהווים ערכי יסוד מובילים, על מנת לאפשר איכות חיים גבוהה לאזרחי ותושבי מדינת ישראל".
הפוגרומים ביהודים בערים המעורבות, בסמוך לרצפי ישובים ערביים בדרום ובצפון וחוסר משילות אקוטי בדרום, היווצרות אזורי הפקר -No Go Zone
אינם מקובלים כלל במדינת ישראל.
זמן תגובה ארוך של ה"מגיבים הראשונים", מייתר את תפקידם.
הערכה:
על פי ניסיון באסקלציה של אירועי הפס"ד נרחבות, יש להעריך כי רמת האלימות שבה הסתיימו הפרעות בחודשים האחרונים, יהוו את הרף הנמוך של האלימות והתיאום בהתלקחות הבאה.
הבעיה נעוצה בעריצות המערכת הפרקליטות והמשפט על המשילות ויכולת האופרטיבית והגמישה לגופי האכיפה והביטחון בכל רחבי המדינה.
הפער:
משטרת ישראל קטנה משמעותית ביחס למספר האזרחים בארץ, היקף הסד "כ המבצעי
אינו תואם את משימותיה המרובות, מעל לכל המקובל במשטרות אירופה וארה"ב. דבר אשר מקשה על מענה הולם בגל הפרעות הבא.
המענה הנדרש:
המענה במישור המבצעי, אופרטיבי, דורש הגדלה משמעותית של כוחות מג"ב והמשטרה.
פו"ש – חלוקה מדויקת יותר של תאי השטח ובהתאם למוטת השליטה המשטרתית.
שיפור זרימת מודיעין בזמן אמת בין הגופים.
ביטול ההבחנה בין טרור מגזרי או פעילות פלילית אלימה.
חיסולים על בסיס יומי במגזר הערבי אינם חד ערכיים פלילי-טרור. כלי הנשק המעורבים, הכנופיות והמחבלים נמנים לאותן קבוצות, חמולות ומשפחות.
בכל מעשה פלילי קיים מרכיב משמעותי לאומני.
הנחות עבודה:
צה"ל הקטין את צבא המילואים ושחרר כ 200 אלף לוחמים כשירים משרות מילואים.
הנחת העבודה היא כל התקציבים והאמצעים של אותם לוחמים לא הוחזרו לקופת המדינה, אלא נשארו ברשות הצבא.
משמר הגבול משחרר משורותיו מידי שנה כ- 1000 לוחמים/ות מיומנים בעלי ניסיון אדיר. -צה"ל חייב להחזיר את המשוחררים למילואי מג"ב. אין להשתמש בהם למשימות שוליות אשר אינן עומדות בהלימה לרמתם המקצועית והמיוחדת.
במג"ב קיימים היום 18 פלוגות מילואים מצוינות אשר גויסו בנוהל מהיר תוך 24 שעות בסבב הג'יהאד האחרון.
משמר הגבול והמשטרה, חייבים תוספת סד"כ גדול למשימות השגרה והמעבר לחרום עד גיוס המילואים. פער של 11551 לוחמים ושוטרים.
בכל תרחיש יש צורך בכוחות רבים של לוחמים ברמת הכשרה ומיומנות נמוכה יותר כדי להעמיד מסה גדולה במהירות בכל שטח נתון (משוחררי המילואים מצה"ל.
באירועי הג'יהאד האחרון לא עבר מודיעין למבצע בזמן אמת מהשב"כ וצה"ל למשטרה.
הצעה לשיפור:
עריצות מערכת הפרקליטות והמשפט, משפיעה קשות על המחוקק וגופי האכיפה.
התאמת החוקים והשפיטה לחומרת המעשים, על פי "חוק העונשין", נקי משיקולים פוליטיים או מגזריים.
צה"ל ישחרר את כל המשרתים ממג"ב והמשטרה ממערך המילואים מעל 3000 שוטרים, תוספת זו תביא להקטנת הפערים בסד"כ המבצעי של המשטרה.
יש להוסיף תקנים משוכללים (כולל כל האמצעים והתקציבים הנדרשים) כדי להכפיל את משמר הגבול הסדיר.
יש להוסיף תקנים כנ"ל למשטרת ישראל. כדי להביא סד"כ מבצעי לזמן תגובה של 5 דקות בכל חלקי המדינה. לפחות 8000 שוטרים.
+הכפלת מג"ב קבע.
יש לזקק את הוראות השימוש בכוח ולהתאימם למערך האיומים.
יש להתאים את גמישות מתן נשק פרטי לזכאים למקומות המגורים והעבודה ורמת האיומים בדרך….
יש לחזק את מערך המודיעין במשטרה בכלים טכנולוגיים כגון פגאסוס אשר יעסוק במגזר הערבי כולל הברחות, סמים, כנופיות, סחר בנשק ונשים, רצח בשם כבוד המשפחה.
מקור עיקרי לתוספות סד"כ, אמצעים ותקציב הוא משהב"ט – מעל 10 שנים אנו עדים לשינויים במערך האיומים על גבולות המדינה. משהב"ט וצה"ל נערכים מול איומים מעודכנים.
האיומים הביטחוניים בגזרת הפנים בעיקר ולמערכה רב זירתית עולים עשרות שנים, אמון הציבור ותחושת הביטחון נפגעים קשות.
המשטרה ומג"ב לא עודכנו ולא תוקצבו ואיישו בהתאם לרמת האיומים.
יש להעביר את פיקוד העורף כחייל למשרד לבט"פ על כל תקניו ותקציביו. תחום עיסוקו הוא בביטחון אזרחי ולא צבאי.
ביצוע הערכת מצב מודיעין הכוללת את שלל איומיי הפנים, תביא לשינוי בסדר העדיפות בחלוקת תקציבי הביטחון בין גופי הבט"פ ומשהב"ט ברמה הלאומית.
סיכום:
מסמך זה מרכז את תמצית תמונת המצב והשינויים הנדרשים בדחיפות, לאור האירועים שעברנו ואלה הצפויים לנו בחזית הפנים.
המסמך מהווה מסמך עקרונות לשימור ושיפור.
לאחר אסון שמחת תורה ברור לכל כי מערכי הצבא, המודיעין, שב"כ ומוסד קרסו לתוך הערכות המצב התלושות שלהם במשך שנים ארוכות.
חמור מכך, כל מי ששאף לאמת המקצועית המנותקת מפוליטיקה "חטף"
"היום שאחרי הוא היום" – עמדתי.
איומי היחוס הלאומיים לביטחון הפנים:
פריצת גדר מערכת ע"י חיתוך.
פיגוע רב זירתי.
ירי תלול מסלול ,ירי ספורדי/מטחים.
חדירה רכובה דרך התווך היבשתי.
חדירה לצורך טבח המוני או צב"ש.
מעבר מפגעים לתוך הארץ.
ירי בתנועה לעבר אזרחים.
תרחישי חדירה בתווך הימי.
תרחישי חדירה בתווך האווירי.
התפרעות אלימה עוינת של המגזר הערבי.
כל תרחיש ייחוס עלול להתבצע במגוון שיטות וטכניקות.
* באסון שמחת תורה כל איומי היחוס הופעלו ע"י האויב למעט התפרעות עוינת של המגזר הערבי.
*. הפערים העיקריים שהתגלו ב 7/10 נבעו מתקלה רב מערכתית וקריסה של כל מערכי המוכנות, ההתראה, פו"ש, הגנה ותגובה של הצבא שב"כ ומוסד.
*.הקריסה של ה-7/10 נבע בעיקרו מקונספציה שגויה אשר אינה מתכתבת עם המצב בשטח, מאז אסון אוסלו ועד בוקר האסון.
*.יש לציין כי כיתות הכוננות, מערכי מג"ב והמשטרה פעלו בהתאם לאיומים, המוכנות, ההיערכות והתגובה.
*יש לציין כי גם מערכי ביטחון הישובים של מג"ב כורסם במידה רבה עקב הערכות המודיעין הגרועות
*המחוז הדרומי, מגב דרום, הימ"מ, יחידות ארציות, החטיבה הטקטית והצבה מראש של כוח מסתערבים במרכז הגזרה בישוב שהותקף. הקטינו את ממדי האסון הלאומי משמעותית. יצוין כי כוונת המחבלים הייתה להגיע עד חיפה….
*המשטרה ומג"ב יחד עם המשרד לבט"ל החלו מיד בהקמת חמ"לים לבניה והקמה של כיתות כוננות, חימושן והכשרתן בכל רחבי הארץ. הוקמו מעל 800 כיתות כוננות, כולל חימוש בסיסי והכשרה.
* הוכח פעם נוספת כי מה שפועל בשגרה פועל גם בחירום. מי שחושב שאפשר להקים מערך לחירום בלבד שיפעל מיד מ 0 ל 100 טועה.
*הוקמה וועדה במשרד לבט"ל בהנחיית הממשלה לדון בנושא "משמר לאומי" נושא שעלה לאחר "שומר חומות1" ובפועל לא קודם עד רגע זה.0. ההמלצות של הוועדה בעיקרן הם להגדיל משמעותית את המערכים הקיימים. כמובן שהאוצר ומשהב"ט וצה"ל מתנגדים.
* עיקר ההתנגדות של הצבא להערכתי נובעת בעיקרן מהרצון שלהם לשמר את תקציבי העתק והסד"כים בצבא ולא להעבירם למשטרה לצורך התעצמות. תוך עצימת עין מהעובדה שמקורות האיוש ,האמצעים והתקציב הם לאומיים.
* מאחר והתפתחה גם לחימה בעצימות גבוהה במרחבי יו"ש, אפשר להבין כי גם כאן הקונספציה קרסה והמבצעים היוצאים מידי לילה בשיתוף הדוק של מג"ב שהם הכוח הקבוע בשטח לאורך זמן, מוכיחים כי יו"ש לא רחוקה מהערכות מבצעית חבלנית מעזה.
*מבלי להתבסס על נתונים ממודרים יש להבין כי הבסיס להגנה. מבוסס על המגזר האזרחי, מג"ב ומשטרה בשגרה ובחירום, במתכונת ארצית והגמר.(הגנת הישובים).
*בבוקר ה- 7/10 הצבא עדין לא אישר פתיחת מחסני נשק, לאחר לפני מספר שנים הוציא את הנשק ואמל"ח מהישובים בקווי העימות. בגזרת יו"ש ,המשטרה חלקה נשק לכיתות כוננות שתחת אחריות צבאית….
* לאור האמור עד כאן יש צורך להערכות לאומית חדשה, מהירה ויעילה.
הנחות יסוד:
הצבא ומשהב"ט עם הפנים החוצה בהגנה על גבולות המדינה מאויבים מבחוץ.
הבט"ל -המשטרה וזרועותיה. כל "המגיבים הראשונים" וכל הפועלים בתווך האזרחי ירוכזו במשרד לבט"ל ,יחד עם כל "המגיבים הראשונים".
הראיה המקצועית אמורה להיות ל 500 שנות ביטחון וקיום מדינה יהודית, תוך הבנה כי התיישבות ואזרחים הם עמוד תווך בתורת הביטחון הלאומית.
סדרי העדיפות, חלוקת תקציבים ואמצעים, חייבת להשתנות, מיד.
ההתעצמות תהיה מדורגת לתוכנית חומש, מאושרת ומתוקצבת ע"י הממשלה.
כל המערכים הקשורים לתווך האזרחי יאוחדו תחת כנפי המשרד לבט"ל ויופעלו ע"י המשטרה.
גופים כגון רח"ל , פיקוד העורף, חטיבת שב"כ לפשיעה לאומנית, מד"א יצורפו למשרד לבט"ל יחד עם כל התקורות הנדרשות.
המשמר הלאומי חייב להיות מוקם בתוכנית חומש ע"פ המלצות הוועדה שהוקמה בהנחיית הממשלה.
בנוסף יש להקים ולחזק את מערך ההגמ"ר (הגנה מרחבית) של כל הישובים בארץ העירוניים ,הכפריים בהתחשב לאיומים להתנגשות הווקטורים החיצוניים והפנימיים, כפי שעלתה ב"הערכת המצב האסטרטגית לאומית של הביטחוניסטים לשנת 2022.
כל מערך ההגמ"ר בכל רחבי הארץ יהיה תחת אחריות משמר הישובים של מג"ב, אשר יתחזק בהתאם למשימותיו.
האסון של שמחת תורה, היה חלקי ,מאחר ולא אירן והפרוקסיז שלה בלבנון, יו"ש סוריה וערביי ישראל לא הצטרפו.
יש להבין כי אם התוכנית המלאה הייתה מתבצעת על ידי האויב, מדינת ישראל הייתה קורסת.
מערך הגנת הישובים, כל יחידות מג"ב חייבים להיות מצוידים באמצעים מוגנים, לאור אופי האמל"ח המופעל מנגד.
הצבא ומשהב"ט אינם משתפים פעולה ומפעילים כוחות פוליטיים זרים כדי למנוע כל עדכון ההערכות בתווך האזרחי, למרות כישלונה המפואר.
מערך ההגמ"ר יתבסס בעיקר על לוחמים משוחררי מילואים מגיל 37 על פי מפתח יישובי. מערך ההגמ"ר וכיתות הכוננות מרותקים לישוב.
מערכי פלחו"דים של מג"ב כפי שהחלו להתפרס מאז שומר חומות 1,יתבססו על לוחמי איכות של יחידות מיוחדות ממקורות אזוריים.
משטרת ישראל תצטייד בכלי רכב מוגנים ב – 50% מהרכב המבצעי.
המערך האווירי של המשטרה חייב להצטייד באמצעי ירי על המסוקים כצורך מהתרחישים והאירועים, הנובעים מאחריות המשטרה לבט"פ .
לא תהיה כל זכות ווטו לאף מערך של מבצעי ח"א או מבצעים/צה"ל על המשטרה ומג"ב בשטחי אחריותם.
קווי חלוקת האחריות בין המשטרה והצבא ישתנו לאלתר.
כל מערך הישובים באשר הוא, באחריות המשטרה ומג"ב תחת המשרד לבט"פ יחד עם כל התקורות האמצעים, האמל"ח וסד"כ הנדרש .
התקורות יעברו ברובם מהצבא למשטרה לאור שינוי באחריותם.
אני ממליץ להעביר את האחריות לבט"ש ברחבי יו"ש לידי מג"ב והמשטרה עקב כשלון הצבא ב- 50 שנה האחרונות.
אנו רואים את האיומים מיו"ש בזמן מלחמת חרבות ברזל, כאשר אני לא מופתע מהעובדה שהם כמעט מדביקים את הערכות האויב מעזה.
80% ויותר מערביי יו"ש תומכי חמאס ,75% מערביי ישראל תומכים בהתקפה על ישראל.
הנחת היסוד היא כל אין כל הבדל בין כל מי שמציג עצמו כ -פלסטיני במרחב כולו. כל אלה דומים וזהים לחמאס עזה.
מנ"ל (מרכז ניהול משברים לאומי במל"ל.) – תא פנים יורחב ויעבור לאחריות תפעולית של המשרד לבט"ל. בו יהיה ייצוג לחבירים ע"פ הצורך.
מערך המודיעין של המשטרה ומג"ב יחוזק בכלים טכנולוגיים משמעותיים.
השב"כ ישנה את חוק השב"כ ויסייע למשטרה במלחמה במשפחות פשע וכנופיות חמושות. הניסיון והמציאות מצביעים על כך אלה ,גם אלה הם אותם פושעים/מחבלים.
את שומר חומות 1 חוללו משפחות הפשע גם עקב הלחץ שהופעל עליהם במישור הפלילי והלאומני ע"י המשטרה ש"יושבת להם "על הצוואר" עד רגע זה.
בשולי הדברים:
יש לדאוג שכל תעשיות הביטחוניות, סייבר וטכנולוגיה, יחזרו לישראל, ויפתחו שיתופי פעולה עם גורמים אמינים נוספים לארה"ב.
ארה"ב מוכיחה כל פעם מחדש כי אסור להסתמך עליהם כקיר מגן למדינת ישראל.
קיר הברזל חייב להיות יהודי, ישראלי ובשליטה מלאה רק של מדינת ישראל.
מערכת המשפט והפרקליטות. בכל הנוגע לתרומתה למאמצי המלחמה בפשיעה, אלימות וטרור, הרי שתרומתם שלילית ,מפריעה ומכשילה את מאמצי המשטרה ומג"ב.
יש להכריז בהקדם על החלת הריבונות בכל שטחי C.במקרה זה חובה על המשטרה ומג"ב להיות מוכנים וערוכים, כי הצבא מאבד את רוב סמכויותיו.
רק הערכות בשגרה, תגיב כראוי בשעת חירום.
הצבא ומשהב"ט עם הפנים לאיומים מבחוץ.
המשטרה והמשרד לבט"ל עם הפנים לאיומי פנים.
יידרש אומץ ותחושת אחריות שחסרו בעשרות השנים האחרונות כדי להעמיד את הביטחון האישי והלאומי של אזרחי ישראל במקומו הראוי.
דוV יונג. תנ"צ בדימוס.
מומחה בינלאומי לבט"ל, טרור וסדר ציבורי.
נספח מקורות גלויים לתוצרי וועדת המשמר הלאומי :
כ-20 אלף לוחמים שכפופים למפכ"ל – ולא לשר: המלצות הקמת המשמר הלאומי שהוגשו לבן גביר
לא מיליציה של בן גביר: דו"ח ועדת בן אליהו, שהוגש לשר לביטחון לאומי, קרא לממשלה להורות על הקמת המשמר הלאומי לישראל. הוא יהיה חלק ממג"ב ולא יעסוק במשימות שוטפות. תחתיו יתאמנו גם עשרות אלפי מתנדבים בכיתות הכוננות ביישובים השונים. אירועי 7 באוקטובר והמלחמה ידרשו עדכון להמלצות הוועדה. משרד הביטחון והאוצר מתנגדים, המל"ל קורא להמשיך לדון
איתמר אייכנר|03.12.23 | 21:51
77 תגובות
הוועדה להקמת המשמר הלאומי בראשות עו"ד שלמה בן אליהו ממליצה לממשלה להורות על הקמת המשמר הלאומי לאלתר תוך הקצאת התקציבים הנדרשים לכך. המשמר הלאומי, שבפיקודו יעמוד ניצב, יהיה כפוף למפכ"ל המשטרה ויהיה חלק ממשמר הגבול. כך עולה מדו"ח הוועדה להקמת המשמר הלאומי, שהוגש לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומתפרש על פני 143 עמודים, והגיע לידי ynet.
בגלריה
הוועדה ממליצה כחלק מהקמת המשמר הלאומי החדש להגדיל את מספר הכוחות בחטיבה הטקטית של מג"ב, שהוכיחה את עצמה באירועי 7 באוקטובר, מ-500 לוחמים ל-7,500 לוחמים תוך ארבע שנים וזאת בנוסף ל-500 איש, שיהיו אנשי מנהלה.
עוד נכתב בדו"ח, כי המשמר הלאומי יוקם במתווה צבאי למחצה. כוחות המשמר הלאומי יחולקו למרחבים טריטוריאליים – שייקראו "זירות" – שיחולקו לחטיבות, גדודים ופלוגות. תוקמנה שש זירות מרחביות ייעודיות – זירת ירושלים, זירת דרום, זירת צפון, זירת חוף, זירת מרכז וזירת תל אביב (מצומצמת, ללא חטיבה ניידת). לצד זירות אלו יפעלו זירת עוטף ירושלים וזירת יהודה ושומרון (תחת צה"ל), שיישארו במבניהן הקיימים כיום (מסגרות פלוגתיות). בכל זירה יהיה מפקד בדרג תת-ניצב ותחתיו, ככלל, שלוש חטיבות מבצעיות – חטיבה מרחבית, חטיבה טקטית ניידת וחטיבת מילואים. בכל זירה תהיינה גם יחידה מרכזית (ימ"ר) ובה מפלגי חקירות ומודיעין, וזרוע מיוחדים, שתאגד את המיומנויות המקצועיות המיוחדות התומכות בפעילות המשמר: כלבנים, רחפנים וניוד.
המערך הסדיר של המשמר הלאומי צריך שיכלול, בסופה של תוכנית רב-שנתית כ-17.5 אלף לוחמים בסדיר. ולמעשה בפועל תוספת של כ-8,000 תקני קבע וחובה לסדר הכוחות של מג"ב כיום. כל חטיבה תמנה 1,080 איש. הוועדה ממליצה בשלב הראשון שתמהיל הכוחות במשמר הלאומי יהיה 40 אחוז בסדיר ו-60 אחוז בקבע, כאשר בסוף התהליך תהיה חלוקה שווה של 50-50. הממשלה תדון בשאלת היקף כוח האדם בחובה הנדרש למשמר הלאומי בחמש השנים הקרובות אל מול צורכי הצבא, כמו בשאלת תמהיל הכשירות המבצעית של כוח אדם זה. תיבחן האפשרות לשילוב גמלאי משטרה בפעילות המשמר הלאומי תוך קביעת מנגנוני העסקה ייחודיים. הוועדה לא נגעה בשאלת שילוב נשים לוחמות במשמר הלאומי.
בנוסף לכוח זה – יפעל במשמר הלאומי מערך מילואים שימנה עוד 5,460 אנשי מילואים. בשנים הראשונות יהיו במשמר הלאומי שש חטיבות מילואים (חטיבת ירושלים, חטיבת דרום, חטיבת צפון, חטיבת חוף, חטיבת מרכז וחטיבת תל אביב ובהן שלושה גדודים (שני גדודים מילואים ועוד גדוד מתנדבי פלחו"ד, המופעל במילואים בחירום). בגדודים אלו יהיו בסך הכול 26 פלוגות מילואים, מלבד פלוגות המילואים שתהיינה תחת פיקוד צה"ל. בהמשך יתווספו עוד 20 פלוגות מילואים – ובסך הכול 46 פלוגות. מתוכן, 20 פלוגות מילואים תפעלנה תחת פיקוד צה"ל בזירות איו"ש. יוקמו ימ"חים בפריסה ארצית לטובת המשמר הלאומי.
הוועדה ממליצה להקים גם מערך מתנדבים על בסיס מערכי ההתנדבות הקיימים כיום בפעילות מג"ב. בכל עיר יהיו לפחות 100 מתנדבים (בערים גדולות יותר) – בסך הכול מספר המתנדבים צפוי להגיע לעשרות אלפים במצטבר. יקודמו הליכים לייעול מנגנון הגיוס להתנדבות במשמר הלאומי וקיצור תהליכים לקבלת אישור נשיאת נשק.
תורחב מסגרת מתנדבי הפלחו"ד, כך שתוך שנתיים מיום הקמת המשמר בכל חטיבת מילואים של המשמר הלאומי יהיה גדוד של מתנדבי פלחו"ד, ובכל גדוד שלוש פלוגות. הפלחו"ד יהיה כפוף בשגרה לחטיבה המרחבית, ובחירום יוכפף לחטיבת המילואים. יוקם גם גדוד מתנדבי פלחו"ד ארצי שיפעל בצמידות לחטיבה הטקטית הניידת הארצית. המטרה היא להגיע לסדר גודל של כ-2,100 מתנדבי פלחו"ד בתוך כשנתיים.
יורחב מודל בסיסי ההפעלה לתוככי הערים והקמת כיתות כוננות. יוקמו בסיסי הפעלה של המשמר הלאומי בכל עיר, ולפחות בסיס אחד בכל עיר. בסיס הפעלה יכלול, בהתאם לנהוג כיום במג"ב ביישובי הספר, לפחות 110 מתנדבים וציוד הלימה.
יוקמו כיתות כוננות במועצות וביישובים מאוימים, כמו גם במסגרת בסיס ההפעלה של המשמר הלאומי בתוך הערים. כל כיתת כוננות תורכב מתושבים מקומיים מתנדבי משטרה, ומפקד יחידת כוננות מקומי מתנדב, תושב היישוב/העיר. כיתות כוננות אלו יאפשרו מתן מענה מיידי מפני אירועי פח"ע ואירועים על רקע לאומני.
הוועדה ממליצה לשלב תחת פיקודה גם את 16 גדודי המניפה של צה"ל, שנועדו לפתוח צירים בזמן מבצע כמו "שומר חומות" ולהגן על בסיסי צה"ל (סה"כ 5,000 חיילים). הצבא מתנגד לכך.
הוועדה הגיעה למסקנה שלא נכון להקים את המשמר הלאומי כגוף נפרד מהמשטרה עקב לוחות הזמנים, הקשיים המשפטיים ותיקוני החקיקה שהיו נדרשים לכך. במקרה כזה היה לוקח לפחות שבע שנים להקימה, ולכן הוחלט להשאיר את הגוף הזה בתוך המשטרה ותחת פיקוד המשטרה, מה שבעצם ישמר את מערכת היחסים בין המשמר הלאומי לשר לביטחון לאומי, בדומה למערכת היחסים שלו עם המשטרה. המשמעות היא שבן גביר יתקשה להפעיל את סמכותו להפעלת המשמר הלאומי ויצטרך למעשה לעבור דרך מפכ"ל המשטרה. הוועדה גם ממליצה לנתק את המשמר הלאומי מהמשימות השגרתיות של המשטרה, כך שלא יוותר מצב שמפקד מחוז יחליט להשתמש במשמר הלאומי להילחם בעבירות תנועה או בעבירות פרוטקשן לדוגמה.
עוד ממליצה הוועדה, כי על מנת שהמשמר הלאומי לא יישאב למשימות משטרת ישראל, הוא יהיה בכפיפות ישירה למפכ"ל. השר לביטחון לאומי יתווה את מדיניות המשטרה והמשמר הלאומי שבתוכה, ויהיו לו גם את כל הסמכויות המוקנות ביחס למשטרת ישראל בהתאם לכללים המקובלים כיום. המשמר הלאומי יוקם תוך שמירה על האתוס, המסורת וההיסטוריה של מג"ב. זירות המשמר הלאומי תפעלנה בשגרה בכפיפות למפקד המשמר הלאומי ותחת אחריות טריטוריאלית של המחוז.
גוף מבצעי ללחימה בטרור, לצד פעילות ביטחון שוטף
הוועדה ממליצה שמפקד המשמר הלאומי ייהנה מעצמאות תפקודית וזאת כדי שיוכל לממש את משימותיו בחירום אף בנפרד מפעילות המחוזות. ייעוד המשמר הלאומי, כך על פי הכתוב: "כוח לאומי-ממלכתי מבצעי רב תכליתי, כפוף למשטרת ישראל ובעל עצמאות תפקודית משימתית ללחימה בטרור, לטיפול בהפרות סדר על רקע לאומני, ללקיחת חלק בפעולות המשטרה לשם חיזוק המשילות ולסיוע באירועי חירום. זאת, למען חיזוק הביטחון הלאומי, הביטחון האישי ותחושת הביטחון של תושבי מדינת ישראל".
על פי ההמלצות, בחירום תפקידו של המשמר הלאומי יהיה להוות זרוע מבצעית של המשטרה, להגנה ב"חזית הפנים", מפני אירועי טרור והפרות סדר לאומניות; לפקד על זירות מתוחמות ומשימות מורכבות של ביטחון פנים, בהתאם להחלטות המפכ"ל; להוות גורם מייעץ למפקח הכללי על אופן פריסת כוחות המשמר הלאומי והפעלתם; ולסייע לגורמי הביטחון וגופי ההצלה באירועי חירום אזרחיים.
בין תפקידי המשמר הלאומי בשגרה: בניין הכוח, לבנות את כוחות המשמר הלאומי (סדיר, מילואים ומתנדבים) ולקיימם בכשירות הנדרשת להתמודדות עם איומי ביטחון הפנים; להוות גוף מקצועי ראשי בתחומי ייעודו, ובכלל זה לקבוע, לכתוב, לפרסם ולהטמיע את תפיסות היסוד, ההנחיות המקצועיות, תורות ההפעלה ונהלי העבודה, באישור אגף המבצעים; לפתח אמל"ח ייעודי, לרבות אמצעים פחות קטלניים לפיזור הפרות סדר; לפקח ולבקר את כוחות המשמר הלאומי הפועלים במחוזות בשגרה, ועל היערכותם לחירום.
המשמר הלאומי יהווה גוף מבצעי ללחימה בטרור בזירת הפנים ויבצע פעילות ביטחון שוטף. המשמר ייקח חלק במשימות מתוחמות (בזמן, במקום ובסד"כ) של מחוזות המשטרה להתמודדות עם פשיעה על רקע חוסר משילות ועם פשיעה חמורה הפוגעת בביטחון הלאומי; לשאת באחריות המשימתית לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי, בדגש על הפשיעה החקלאית; לבצע פעילות מבצעית, בייחוד נוכחות במרחב הציבורי, לחיזוק הביטחון האישי. הכוונה היא שאנשי המשמר הלאומי יהיו מוצבים בנקודות אסטרטגיות דוגמת הכניסה לירושלים, תחנות מרכזיות וכו'; לפקד על היחידה הלאומית המיוחדת ללוחמה בטרור (ימ"מ); ונטילת חלק במשימות משילות של "המשטרה הכחולה", בדגש על פשיעה על רקע חוסר משילות ופשיעה חמורה הפוגעת בביטחון הלאומי. את הרשימה יאשר מעת לעת השר לביטחון לאומי, בהמלצת המפכ"ל.
הוועדה ממליצה לעגן בפקודות המשטרה נוהל אישור פעילות בכוחות המשמר הלאומי שיאפשר למפכ"ל, לאחר שיקבל את המלצת המחוז הרלוונטי ומפקד המשמר הלאומי, לאשר בכתב, להפעיל את המשמר הלאומי אף למשימה מתוחמת בזמן, במקום ובסד"כ, גם אם זו חורגת מהמשימות הקבועות. הנוהל יאושר על ידי השר לביטחון לאומי.
עבודת הוועדה הסתיימה בספטמבר 2023 ובימים האחרונים לעריכת הדו"ח פרצה המלחמה בעזה, כך שהוועדה לא דנה ולא התייחסה למשמעויות של אירועי המלחמה ולתמורות האסטרטגיות הנובעות ממנה.
משרדי הביטחון והאוצר מתנגדים
נציגת משרד האוצר בוועדה אורלי ליימן עיני התנגדה לדו"ח וקראה לבחינה מחודשת של המלצותיה. "אגף התקציבים לא יכול לסמוך את ידו על הסעיפים בדו"ח שיש להם משמעות תקציבית: קושי בגמישות בשל מגבלת יכולת הגיוס למשטרה. תוספת של כ-8,000 שוטרים על פני חמש שנים, כאשר 60 אחוז מהם הם שוטרי קבע תחייב הכפלה של קצב הגיוסים הממוצע בשנים האחרונות באופן שנראה רחוק מישים; הצבת המתגייסים החדשים במשמר הלאומי בהכרח תביא לפגיעה בשיעורי האיוש במשטרה הכחולה; פגיעה בגופי ביטחון מקבילים…זה לא יאפשר למפכ"ל ולשר להעצים ענפים אחרים במשטרה ולתעדף משימות נוספות בנוסף להקמת המשמר".
ליימל ציינה כי כבר בתוך ימי הלחימה המשטרה החלה לעשות שינויים דרמטיים בתרחישי הייחוס שאליהם היא נערכת ובתפיסת ההפעלה של הכוחות בשעת חירום. בימים אלו מוקמות עשרות אלפי כיתות כוננות ברחבי הארץ, עבורן רוכש המשרד לביטחון לאומי כ-40 אלף נשקים ארוכים. המשטרה פועלת להקצאת נשקים כבדים (מאגים ונגב) לתחנות בכל רחבי הארץ.
ראש הוועדה שלמה בן אליהו כתב בדברי ההקדמה לדו"ח כי "בניין הכוח של משטרת ישראל אינו מותאם גם להתמודדות עם אירוע טרור בקנה מידה כפי שהתרחש בשמחת תורה. ראינו את התפקוד יוצא הדופן של היחידה הטקטית הארצית של מג"ב במהלך היממה הראשונה למלחמה ואת התרומה שלה לבלימת המתקפה – יחידה המונה רק מאות בודדות של לוחמים. נהיר לכולנו כי אילו המשמר הלאומי היה קיים בבוקרו של חג שמחת תורה, ומונה מעל 7,000 לוחמים בחטיבות טקטיות הפרוסות לאורכה ולרוחבה של המדינה, וכן כיתות כוננות היו קמות בכל יישוב ועיר כפי שהמליצה הוועדה – הרי שתוצאות המתקפה הרצחנית היו יכולות להראות אחרת. על כן המלצתי היא להציע לממשלה לקבל תחילה את המלצות הוועדה כלשונן".
בן אליהו הוסיף: "אני ממליץ כי הממשלה תרחיב את סמכות ועדה זו, לאור הרכבה והידע שצברה, לשם גיבוש המלצות נוספות לאור אירועי המלחמה והשלכותיה, בדגש על התמודדות עם אירועי טרור בקנה מידה נרחב וכן העמקה בנושא כיתות הכוננות, הן ביישובים תחת אחריות המשטרה והן ביישובים תחת האחריות הצבא. רוב חברי הוועדה סברו כי יש לפעול להרחבת סד"כ החובה שיועבר מצה"ל למשמר הלאומי. בשל התנגדות משהב"ט וצה"ל, הוועדה בחרה להעביר את המלצתה לדרג המדיני על מנת שזה יכריע בסוגיה זו. כמובן שלאור המלחמה דילמה זו מתחדדת ביתר שאת אל מול צרכי הצבא והמשמר הלאומי ואני סבור כי יהיה על הממשלה להכריע בסוגיה כבדת משקל זו".
סגן ראש המל"ל תא"ל במיל' איציק בר המליץ ליו"ר הוועדה להאריך את משך תקופת ההקמה של המשמר הלאומי לאור האתגרים הלאומיים ולבצע תיאום פרטי בענייני כוח אדם סדיר בין המשרד לביטחון לאומי למשרד הביטחון וזאת לאור המציאות הנוכחית ואירועי 7 באוקטובר.
שחר כץ, ראש מטה שר הביטחון, כתב לוועדה כי "אנו בדעה שיש להמתין לסיום המלחמה ולהפקת הלקחים והמסקנות שיידרשו כדי לקדם את נושא הקמת המשמר הלאומי".
מסמך זה משלים את כל האמור במסמך שכתבתי.
Share this:
טוען…
ביטחון פנים – שינוי תפיסה מנטאלי יוביל לשינויב-"ביטחון פנים ולחימה בטרור."
עם היד על הלב הלאומי.ב-"Home land Security and Counterr terrorisem"
"ביטחון פנים"- השפעה מכרעת על כל תחומי חיינו,נדרש שינוי מנטלי,מוסדי ואזרחי.ב-"Home land Security and Counterr terrorisem"
פורסם על ידי:
דוVי,דובי יונג
קצין משטרה בכיר ,(תת ניצב,בדימוס),מומחה לביטחון פנים,לחימה בטרור,סדר ציבורי,עיר בטוחה. חבר פורום "מבטחי" ישראל. חבר בתנועת "הביטחוניסטים" הכשרות בנושאי ביטחון פנים. יועץ בכיר לביטחון פנים, יחידות מיוחדות ,לוט"ר וסדר ציבורי. מאמן עסקי ואישי ובדגש על אנשי ביטחון ויחידות. מתנדב חוץ במשרד ביטחון פנים ,חירום.לשעבר. הצגת הפוסטים של דוVי,דובי יונגקטגוריותHome land Security and Counterr terrorisemכתיבת תגובהעריכה
כתיבת תגובה
ניווט בפוסטים
קודםהפוסט הקודם:היום שאחרי???? אל תתבלבלו!!!
לוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Cyanotype של WordPress.com
Dubiyung.com 