המציאות הפוליטית והמדינית בעידן טראמפ : הזדמנות או אשליה?

מבוא

המציאות המדינית שבה נתונה ישראל מאתגרת ודורשת קבלת החלטות אסטרטגיות. חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן משנה שוב את כללי המשחק בזירה הבינלאומית ומציבה את ישראל בעמדת פתיחה נוחה יותר מבחינה מדינית. השאלה המרכזית היא: האם ישראל תדע לנצל את ההזדמנות שניתנה לה, או שמא היא עלולה לאבד אותה בשל פוליטיקה פנימית?

טראמפ משנה את כללי המשחק

נשיאותו הראשונה של טראמפ התאפיינה בתמיכה יוצאת דופן בישראל ובמדיניות ימין מובהקת, כולל הכרה בירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות האמריקאית, והכרה בריבונות הישראלית על רמת הגולן. כעת, עם חזרתו לתפקיד, ישנה ציפייה להמשך גישה זו ואולי אף להרחבתה.
למעשה, ישראל עומדת בפני מצב שבו ממשל אמריקאי מגבה אותה באופן כמעט חסר תקדים. השאלה היא כיצד ינצל נתניהו, הידוע בכישרונו הפוליטי, את ההזדמנות שניתנה לו, במיוחד לנוכח מציאות פנימית מורכבת.

המציאות הדמוגרפית – נעלם מרכזי בתכנון אסטרטגי

אחד ההיבטים הפחות מדוברים, אך החשובים ביותר, הוא מספרם האמיתי של הפלסטינים ברצועת עזה וביהודה ושומרון. הנתונים המקובלים מצביעים על כ-2.3 מיליון פלסטינים בעזה וכ-2.5 מיליון ביהודה ושומרון, אך יש החולקים על מספרים אלה. אם הנתונים מוטים, כיצד ניתן לבסס מדיניות ביטחונית ואסטרטגית מדויקת?

הפיכת רצועת עזה לבסיס אמריקאי – שינוי גאופוליטי מהותי

אחת האפשרויות שישראל יכולה לקדם, בתמיכת הממשל האמריקאי, היא הפיכת רצועת עזה לבסיס צבאי אמריקאי, שיחליף את הנוכחות הצבאית של ארה"ב בקטאר. מהלך כזה יוביל לשינוי גאופוליטי משמעותי בכמה היבטים:

1. פגיעה בהשפעה הקטארית – קטאר, שבעבר תמרנה בין תמיכה בגורמי טרור לבין קשרים דיפלומטיים עם המערב, תאבד את מעמדה כגורם מפתח באזור.
2. הגברת הפיקוח האמריקאי – נוכחות צבאית אמריקאית ברצועת עזה תצמצם את היכולות של חמאס להתעצם צבאית ותמנע הברחות אמל"ח מאיראן וממדינות נוספות.
3. השפעה על מצרים ומדינות ערב – מצרים, ששולטת על מעבר רפיח ומשמשת כגורם מתווך בעזה, תיאלץ להתאים את מדיניותה לנוכחות אמריקאית קבועה, מה שעשוי להוביל לשינויים אזוריים נוספים.
4. אינטרס ישראלי מובהק – בסיס אמריקאי בעזה ייצור הרתעה אזורית חזקה, יפחית את הצורך במבצעי קרקע ישראליים תכופים, ויחזק את הקשר האסטרטגי בין ירושלים לוושינגטון.

השאלה הגדולה היא האם מהלך כזה ישים מבחינה פוליטית ובינלאומית. התנגדות אפשרית תגיע לא רק מצד הפלסטינים וקטאר, אלא גם מצד גורמים אירופיים וארגונים בינלאומיים, העלולים לראות בכך "כיבוש אמריקאי" של שטח פלסטיני. עם זאת, אם טראמפ יחזור למדיניות "אמריקה תחילה" וירצה לצמצם תלות בקטאר, ייתכן שזהו תרחיש ריאלי.

התמודדות עם העולם הערבי – שינוי מגמה

מדינות ערב המתונות, בהן מצרים וקטאר, חשות את שינוי הרוח המגיע מוושינגטון. טראמפ דורש מהן להבהיר את עמדתן ולחדול מה "משחק הכפול" של תמיכה בטרור לצד מדיניות דיפלומטית מול המערב. האפשרות להפוך את רצועת עזה לבסיס אמריקאי במקום קטאר היא הצעה מהפכנית, אך האם היא ריאלית?

ההכרח בהעלאת רף הדרישות הישראליות

נוכח המציאות המשתנה, ישראל אינה יכולה להסתפק בהצהרות טראמפ, אלא עליה לדרוש יותר. ההיסטוריה הוכיחה כי ויתורים מוקדמים מובילים לפשרות נוספות בהמשך. על כן, יש להעלות את רף הדרישות המדיניות, ולא לוותר על עקרונות אסטרטגיים ארוכי טווח תמורת הישגים מידיים.

סיכום

לראשונה מזה שנים, עומדת ישראל בפני ממשל אמריקאי שמעניק לה גיבוי כמעט מוחלט. השאלה היא האם הפוליטיקה הפנימית והוויכוחים הקטנוניים ימנעו ממנה לנצל את ההזדמנות. כפי שהוכח בעבר, ההצלחה תלויה לא רק במוסדות המדינה והנהגתה,אלא בהרתמות האומה.