לטעמי, מספרים מופרזים לגבי כמות האזרחים ה"פלסטינים" כולם במעמד פליטים החיים כיום ביהודה ושומרון וברצועת עזה. הפרסומים מתעלמים מהעובדה שבמאה השנים האחרונות לא ישראל ולא הרשות הפלסטינית הפחיתו מהספירה את הנפטרים והמהגרים.
בנוסף, עדכוני הילודה של פלסטינים ברחבי העולם נרשמים גם ביהודה ושומרון ובעזה, כדי להבטיח לנולדים ולנישאים בחו"ל מעמד של פליטים בני הדור החמישי והשישי.
הנתונים על היקף ההגירה נמוכים מדי. לדוגמה, בעשרים השנים האחרונות, מדי חודש עוזבים דרך מעבר רפיח כ-4,000 אזרחים לכיוון מצרים ומשם לאירופה. מדובר בלמעלה מ-500 אלף עזתים שעזבו. למרות זאת, בשל מדיניות המאפשרת העברת מעמד הפליטות בירושה – בהסכמת ישראל – הם עדיין נספרים כחלק מהאוכלוסייה הפלסטינית הכללית, המוערכת בכ-5 מיליון נפש כולם במעמד פליטים.
אם המספר הכולל הוא אכן 5 מיליון פליטים, והערכה היא שלמעלה מ-3 מיליון מהם חיים מחוץ ליהודה ושומרון ועזה, הרי שבפועל נותרו באזורים אלה פחות מ-2 מיליון תושבים – כ-1.2 מיליון ביהודה ושומרון ופחות מ-700 אלף בעזה.
הנתונים שאני מציג כאן טובים בדיוק כמו אלו שבתקשורת. המפליא הוא שיתוף הפעולה הישראלי עם הבלוף המתמשך הזה, שהוביל לכך שמספר הפלסטינים הרשמי גדל לכ-5 מיליון, אף שרובם שייכים בפועל לאומה הערבית הרחבה. כאילו שהמספרים אינם חשובים לנו לצורך בניית אסטרטגיה ארוכת טווח.
המאמר מתייחס לפרסום של יעקב פיטלסון 6/2/25 "ההגירה הפלסטינית כבר כאן" https://mida.org.il/2025/02/06/%D7%94%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%91%D7%A8-%D7%9B%D7%90%D7%9F/
