לא הכל פוליטיקה.

לעיתים קרובות כשאני נמצא בקבוצת מטיילים או במפגש משפחתי רחב, עולים נושאים שמבעירים את הלב. אלה כוללים ביטחון, חיילים, פצועים, חטופים ומערכת המשפט.

אלו לא רק כותרות – אלו החיים שלנו.

ואז כמעט תמיד יישמע המשפט: "בבקשה, בלי פוליטיקה."

אבל האם באמת כל דיון על נושא כואב או חשוב הוא "פוליטיקה"?

האם שאלה על אחריות, על ניהול מערכות המדינה, על ביטחון אישי ולאומי – היא בהכרח פוליטית?בעיניי – ממש לא.

אפשר, ואולי צריך, לשוחח על הדברים. כי אלו לא דיונים תיאורטיים.

אלו החיים עצמם. והיכולת לדבר עליהם, לשאול, לבקר, לחפש תשובות – הם חלק מהמהות שלנו כחברה.

יש כמובן מי שמבקשים להפריד לגמרי בין "פוליטיקה" לבין ערכים, מסורת, או ביטחון.
אבל לא הכול פוליטי. יש תחומים שהם ליבת הקיום שלנו כמדינה וכעם.

לדוגמה: מחדלים של מערכות שלטון, כשלים באחריות, או התעלמות מזהותנו ההיסטורית – אלו לא נושאים של ימין או שמאל. אלו שאלות על עתידנו כאן.

גם השאלה מה מלמדים את ילדינו אינה שאלה פוליטית. האם הם מכירים את התנ"ך? האם הם מכירים את ההיסטוריה היהודית? האם הם מכירים את הערכים שעליהם קמה מדינת ישראל? היא שאלה של זהות, של שורש, של המשכיות.

לכן אני שב ומזכיר לעצמי ולחבריי:
מותר ואף חשוב לשאול, לבקר, להתעניין, ולדבר. לא בכל נושא צריך להצמיד תג פוליטי. כי לא הכול פוליטיקה.
לפעמים – זו פשוט אהבה אמיתית למולדת, לעם, ולמה שאנחנו רוצים להיות.

יחד עם זאת מאוד מומלץ לטובת דיון מעניין ופורה שהמשתתפים בו ישלטו בנושאים בצורה טובה.

עם ישראל חי.