ערב כניסת השנה החדשה, שוב פיגוע. שוב הרוגים ופצועים. ושוב אותה כותרת שחוקה שמלווה אותנו כבר עשרות שנים: "צה״ל מתגבר את כוחותיו בקו התפר".
הטקסט הקבוע הזה חוזר על עצמו אחרי כמעט כל אירוע — תגבור,
כמה ימי כוננות, ואז חזרה לשגרה… עד הפיגוע הבא.
חדירה שגרתית שהפכה לקטלנית
הפעם מדובר במחבל מכפר קבאטיה שבשומרון, שהצליח להיכנס לישראל בקלות מדאיגה. לא בפעם הראשונה, ולא בפעם האחרונה. ייתכן שכבר נתפס בעבר ושוחרר במה שמכונה "הדלת המסתובבת".
הוא הועסק על ידי קבלן ערבי ישראלי, תופעה מוכרת, ויש גם לא מעט מעסיקים יהודים שממשיכים להעסיק שב"חים למרות הסיכון. במשך ימים עבד בקיבוץ, לקח את רכבו של המעסיק ויצא למסע רצח.
שאלות בסיסיות עדיין מרחפות:
האם הקבלן דיווח בזמן?
האם מישהו בקיבוץ בדק מי מסתובב בשטח?
אולי נדע בהמשך — אבל עצם העובדה שהשאלות האלו בכלל קיימות אומרת הרבה.
ניטרול שלא סגר את המעגל
האזרח החמוש שנטרל את המחבל פעל באומץ, אך המחבל נפצע בלבד. יש מי שיאמר שאזרח מיומן יותר היה מונע את המשך ההליך הארוך של טיפול, כליאה ומשפט.
אבל זה לא לב העניין. האירוע הזה הוא רק סימפטום של בעיה עמוקה בהרבה.
תגבור קו התפר: פתרון זמני לבעיה קבועה
הכרזת "תגבור" קו התפר הפכה למעין מנטרה. כך היה בגלי פיגועי ההתאבדות, מכוניות התופת והדקירות. תמיד התגבור מגיע אחרי האירוע, ותמיד הוא זמני.
במקרה הזה, המחבל שהה בישראל ימים לפני הפיגוע — בזמן שצה"ל "תגבר".
תפיסות ישנות שמנהלות מציאות חדשה
התפיסה שהוטמעה במשך שנים שולטת בחלקים נרחבים של פיקוד מרכז. היא מבוססת על האמונה שהפלסטינים הם "עם כבוש" שעליהם לנהוג בו בהתאם. התפיסה הזו מושרשת וממשיכה להשפיע לאורך זמן.
תפיסה זו אינה תואמת את המציאות ההיסטורית או את המעמד המשפטי של יהודה ושומרון. עם זאת, היא ממשיכה להשפיע על אופי הפעילות. ההמלצות שמועברות לדרג המדיני גם מושפעות ממנה.
הבעיה המבנית: כוחות מתחלפים מול שטח שלא משתנה
הכוחות שמופעלים ביהודה ושומרון הם לרוב גדודים לוחמים מכל זרועות הצבא, שמגיעים לתעסוקה מבצעית שאינה מקצועם.
עד שהם לומדים את הגזרה, את האוכלוסייה ואת הדפוסים — הם מוחלפים.
מנגד, מג"ב ומשטרת ישראל הם כוחות קבועים, מיומנים ומנוסים בסביבה אזרחית מורכבת.
התוצאה: חוסר רציפות מבצעית, חוסר היכרות עם השטח, וחוסר יכולת לבנות מומחיות אמיתית.
הגיע הזמן להגדיר את האיום כפי שהוא
אנחנו עדיין בשלב שבו המדינה אינה מגדירה את האיום ביהודה ושומרון כפי שהוא באמת. זהו חבית חומר נפץ עם פתיל קצר במיוחד.
יש להעלות את האיום לרמה המדינית. יש לאתגר את האיפיון הקיים. יש לאפשר למג"ב ולמשטרה להציג לקבינט את תפיסת האיום שלהם. ייתכן והיא מדויקת יותר מזו של צה"ל.
חשיבה מחודשת — לא עוד פלסטרים
נדרשת בחינה מחדש של כל המערך:
- התאמת הכוחות לשטח
- יצירת רציפות מבצעית
- בחינה מחדש של גדרות, חומות ומנגנוני שליטה
- טיפול בפלישה ובבנייה בשטחי C
- ובעיקר — הגדרה מחודשת של האויב ושל עוצמת האיום, תוך הפקת לקחים אמיתיים מאוקטובר 2023.
דור הולך ודור בא — והלקחים נשכחים
הצעירים נוטים לזלזל בלקחי העבר, והמערכת חוזרת שוב ושוב על אותן טעויות.
ובינתיים, אחרי כל פיגוע, הכותרת חוזרת:
"צה"ל מתגבר את כוחותיו בקו התפר".
Dubiyung.com 