בעוד ישראל מתמודדת עם מתקפות טילים משלוש חזיתות במקביל, ובעוד כוחות המשטרה ומג"ב מתוחים עד לקצה גבול היכולת – נראה שיש מי שחיים ביקום מקביל. החלטת בית המשפט לאשר הפגנה של מאות משתתפים, בניגוד מוחלט להנחיות ההתגוננות ולחוק, היא לא פחות מפריקת עול מקצועית וערכית.
המספרים והעובדות לא משקרים:
- הסד"כ שחוק: השוטרים והלוחמים שלנו נמצאים בשיא העומס. כל הקצאת כוח לאבטחת הפגנה בלתי חוקית באה על חשבון ביטחון הציבור במוקדים אחרים.
- סיכון חיי אדם: אישור התקהלות תחת איום טילים הוא הימור מסוכן על חיי המפגינים והשוטרים כאחד. זו לא "דמוקרטיה", זו רשלנות במסווה משפטי.
- היעדר עמוד שדרה: מצער לראות את צמרת הפיקוד של המשטרה וצה"ל מצייתת כבובות על חוט להחלטות שמנוגדות לכל היגיון מבצעי בסיסי.
הגיע הזמן שמישהו בדרג המדיני והפיקודי יחזיר לשולחן את המושג ששכחנו: אחריות. לא ייתכן שגלימות שחורות ומנותקות יכתיבו את רמת הסיכון בשטח, בזמן שלובשי המדים שותקים.
אם זה לא טמטום מהמעלה הראשונה – אני לא יודע טמטום מהו.
