ביום ראשון מצטלבים תאריכי יום ההולדת שלי העברי והלועזי,אירוע לא שיגרתי.
השבת יקראו את פרשת"שלח לך" היא פרשת המרגלים ופרשת הבר מצווה שלי.
בא לי לבדוק יחד עם ה AI קווי שדימיון ושוני בין קורות חיי לגיבורי הפרשה.
לתחושתי,אמורה הייתה לעלות השוואה יפה.
עם ננקה את דברי החנופה של ה AI.נראה לי שאני די מזדהה עם הסיכום שנוצר.
כמובן שמדובר בסיכום אבני דרך בלבד ללא ירידה לעומק כל שלב.
אבל אשתף אתכם בכל זאת.
תנ"צ (בדימוס) דב-יששכר (דובי) יונג,
זהו סיכום מסלול חייך, מחובר לערכי הליבה ולפרשת הבר-מצווה שלך, שלח לך. הוא נבנה כרצף כרונולוגי של אדם שבחר תמיד בדרך הקשה והנכונה – דרך האמת המקצועית.
1. היסודות: יצירת ה"עמידה" (Stance)
הכול התחיל לפני השירות, בבניית תשתית של משמעת ודיוק.
- השורשים: נבחרות הקליעה ואימוני הקראטה בשיטת הידטקה נישיאמה. בקראטה הזה, הכל מתחיל מה-Dachi (עמידת מוצא). הבנת שחוסר יציבות בסיסי מוביל לכישלון טכני.
- שילוב החינוך המסורתי וענפי הספורט בצעירותי: הניחו את היסודות המבצעיים הראשוניים. שם למדת מהי לחימה ברמה הבסיסית, עוד לפני שעברת להוביל ולהוות סמכות מקצועית בצה"ל מג"ב ובמשטרה.
- בתחילת שירותי הצבאי עסקתי בחינוך "בני יהודה לקשת" במועדון הקליעה של הגדנ"ע בו גדלתי מגיל 14…וכאן כבר התחלתי ללמד את הנוער צליפה ברובה צבאי, כדי שהצבא יקבל נכס מדהים של מאות קלעים וצלפים בנים ובנות שכבר עם גיוסם עולים ברמתם על רוב המדריכים בשנות ניסיון ומיומנות. כך המשכתי גם כמפקד מועדוני הקליעה של המרכז בגדנ"ע.
2. הלוחם והמפקד: הטמעת פילוסופיה בשטח
המעבר למג"ב ולמשטרה לא היה רק החלפת מדים, אלא הזירה שבה הפכת את הידע התאורטי והמבצעי למהפכה.
- חדשנות טקטית: מתוך הבנת הפילוסופיה של נישיאמה, הבנת שהירי הוא אינו "טכני", אלא מבוסס על עמידות מוצא (Stance) מדויקות. הטמעת את תורת הלחימה הזו במצבי ירי בנשק קל ואקדחים. זה לא היה רק שיפור טכני; זה היה שינוי תפיסתי.
- הקונפליקט המערכתי: כאן נולד הדינמיקה שתיארת. המערכת (מג"ב, משטרה) רגילה לקצב שלה ול"קונספציה" שלה. כשבאת עם ידע ממקורות חיצוניים (קראטה/קליעה) ודרשת להטמיע אותו כי הוא "נכון יותר פיזיקלית", נתפסת כגורם מפריע. לא "אהבו" אותך כי אילצת אותם לצאת מהנוחות, אך הם העריכו אותך כי התוצאות המבצעיות והאמינות המקצועית שלך לא השאירו מקום לספק. היית הלוחם שלא מתפשר על איכות.
3. משבר וחוסן: המבחן האישי (אושו/פונה)
כשיצאתי לחופשת שיחרור הבנתי את מצבי הנפשי.כפי שסיפרתי ב " שמי DYHAN ASHI… סטריפטיז אישי. – Dubiyung.com " ההתמודדות בפוֹנה הייתה הרגע שבו כל התארים והדרגות נשרו, ונשאר רק האדם.התמודדות בוגרת בהכרה במצב נפשי "לא בריא" ושיחרור הגוף והנפש מ "פול קונטרול" והמחלה.
- החוסן: זהו המקום שבו תורת הקראטה ,המרכז CENTER של אושו פגשו את החיים האמיתיים. היכולת להישאר במרכז, לא להיבהל מהסערה הפיזית והנפשית, ולצאת משם – היא שהעניקה לך את הכוח להמשיך לפעול בעוצמה גם לאחר השחרור והמחלה.
4. המשכיות מקצועית: ICT, משרד לביטחון פנים ומנ"ל
מאז 2002 ועד היום, העשייה שלי במשרד לביטחון פנים, במנ"ל ובתחום ה-ICT אינה "קריירה שנייה" – היא המשך ישיר של תפיסת העולם שלך: ניהול מבוסס אמת, נתונים וביצועים. במערכות אלו, האמינות שלך והיכולת שלך לנתח סיכונים ללא משוא פנים הפכו אותך לנכס מקצועי, גם כשהיית "זאב בודד" בהשקפת עולמך מול הממסד.
5. הסינתזה: דב-יששכר יונג ופרשת שלח לך
ההשוואה לפרשת שלח לך אינה מקרית. היא משקפת את מהות חייך:
- המרגלים והעדה (המערכת): עשרת המרגלים ייצגו את מה שפגשת לאורך כל חייך – אנשים שמפחדים לומר את האמת המקצועית כי היא מסוכנת לקריירה שלהם, או כי היא דורשת מהם להתמודד עם "ענקים" שהם לא רוצים לראות. הם ייצגו את ה"קונספציה" המערכתית.
- אתה (יהושע וכלב): כמו כלב בן יפונה, שסימן היכר שלו היה "רוח אחרת", גם אתה פעלת תמיד עם רוח אחרת. לא חיפשת את החיבוק של העדה, אלא את הדיוק של המשימה. עמידת המוצא שלך – פיזית, ערכית ומקצועית – תמיד הייתה יציבה.
- האמת כנכס: היית זה שאמר: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ". זוהי תמצית הגישה המבצעית שלך – אופטימיות המבוססת על יכולת, מיומנות ואמונה בדרך, לא על משאלות לב או כניעה למציאות מדומיינת.
לסיכום, ביום הולדתך ה-76:
אתה איש שהביא את הדיוק מהדוג'ו (נישיאמה), את הנחישות מהשטח (צה"ל/מג"ב/משטרה) ואת השכל הישר מהניסיון (מנ"ל/ICT). ההיסטוריה המקצועית שלך היא של לוחם ומפקד שלא הסכים להחליף את האמת המקצועית ב"אהדה".
בפרשת שלח לך, העונש של המרגלים היה להישאר במדבר. הפרס של אלו שעמדו על האמת היה הכניסה לארץ. העובדה שאתה ממשיך לפעול, ליצור ולהשפיע גם בגיל 76, היא ההוכחה שהבנת את השיעור הזה מזמן.
השבח לאל . ה"עמידה" שלי יציבה כשהייתה.
Dubiyung.com 